עמוס 5 היה לוויין תקשורת ששירת את מפעילת הלוויינים הישראלית וסיפק שירותי שידור ותקשורת ללקוחות באפריקה, במזרח התיכון ובאירופה. הלוויין נרכש ויוצר בידי יצרן רוסי, בשונה מלוויינים אחרים בסדרה שיוצרו
בישראל, ואבד באופן פתאומי לאחר ניתוק קשר במהלך פעילותו במסלול. האובדן הסב לחברה נזק כלכלי ניכר, חייב הפעלת פוליסת ביטוח והוביל לאובדן לקוחות באזורים שבהם סיפק כיסוי. הפרשה חידדה את התלות של המפעילה במספר קטן של נכסים במסלול ואת רמת הסיכון הגבוהה בענף החלל.
סוגיית שרשרת האספקה של לוויינים ישראליים והשמירה על יכולת ייצור מקומית עלתה לדיון מדיני וכלכלי. ביטוח לוויינים מהווה נדבך יקר בעלות הפרויקט ומשפיע ישירות על כדאיות ההשקעה בכל דור לוויינים חדש.
