גיא פינס
במשך שנים, מי שרצה לדעת מה קורה בעולם הבידור הישראלי לא היה צריך לחפש רחוק. גיא פינס הפך את הרכילות הסלבריטאית לז'אנר טלוויזיוני מרכזי, ואת עצמו לאחד הפרצופים המזוהים ביותר במסך.
התוכנית שהגיש הפכה למותג שהחזיק מעמד לאורך זמן חריג בטלוויזיה המסחרית.
הפורמט שילב דיווחים מאירועים, ראיונות עם כוכבים ומעקב אחר חיי הידוענים, וייצר מעין יומן יומי של תרבות הפופ המקומית.
הסגנון שלו — חייכני, מהיר ולעיתים עוקצני — היה גם מושא לביקורת. יש שראו בעיסוק האינטנסיבי בחיים הפרטיים של אנשים חדירה מיותרת;
אחרים
טענו שהוא רק שיקף שינוי עמוק שעברה התקשורת הישראלית ממילא.
מעבר לתוכנית עצמה, פינס נעשה שחקן בתעשייה: מגיש, מפיק ומי שסייע להפוך אנשים לשמות מוכרים. גם כשהזירה עברה לרשתות החברתיות, שבהן כל אחד יכול לדווח על עצמו, השם שלו נותר מזוהה
עם
התקופה שבה הרכילות
הישראלית קיבלה במה מרכזית.
ההצלחה המסחרית לא הייתה מובנת מאליה. תוכניות בידור יומיות נשחקות מהר, והיכולת להחזיק פורמט לאורך עונות רבות דורשת שילוב של קצב, קשרים והיכרות עמוקה עם התעשייה. בזה, יותר מכל, נמדדת הקריירה הזו.
תוכניות בידור יומיות מהוות מקור הכנסה יציב לגופי שידור בזכות שילוב פרסום, מיקום מוצר וחסויות. המשך שידורן נבחן מול נתוני רייטינג
בתקופה
שבה צופים רבים עוברים לתכנים קצרים ברשתות החברתיות.