דפני ליף היא הפעילה החברתית שהציתה את מחאת קיץ 2011, לאחר שהקימה אוהל בשדרות רוטשילד בתל אביב במחאה על מחירי השכירות. המהלך התגלגל לתנועת מחאה רחבה נגד יוקר המחיה, שהעלתה לסדר היום את מחירי הדיור, את הריכוזיות במשק ואת מחירי המזון. בהמשך היא הובילה
מיזמים צרכניים ממוקדים, בהם קריאות להחרמת מוצרים שמחירם עלה, ושיתופי פעולה עם גופים מקצועיים למתן ייעוץ לשוכרי דירות בנוגע לזכויותיהם. מבקריה טענו שהמחאה לא הביאה לירידת מחירים בפועל, ותומכיה מצביעים על שינויי חקיקה ועל שינוי בשיח הציבורי סביב שכר, דיור ותחרות.
השפעתה בולטת בעיקר בהעלאת נושא שוק הדיור ובחיבור בין יוקר המחיה לפוליטיקה הכלכלית בישראל.
