הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מגרש מכוניות
צילום: shutterstock

אחרי החרם הטורקי - הכירו את החרם הסיני

אחרי חרם טורקי והגבלות ייצוא לישראל, קריאות פוליטיות מצד סין מעלות חשש שמא גם היא תטיל מגבלות כאלו ואחרות; על מה זה עשוי להשפיע? ומדוע יש סיכוי שהאמירות לא תגרורנה צעדים מעשיים?
דור עצמון | (8)
נושאים בכתבה חרבות ברזל חרם על ישראל סין

כמו בכל סבב אלים בין ישראל לחמאס עולות קריאת אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות מצד ארגונים עוינים ובלא מעט מהמקרים גם מצד מדינות כאלו ואחרות. המלחמה הנוכחית משמעותית מן הסתם הרבה יותר ונראה שפעם הראשונה גם הביאה לחרמות מעשיים מצד מדינות.

טורקיה, בעלת יחסי אהבה-שנאה עם ישראל, לקחה את האירועים צעד אחד קדימה והטילה לפני כשבועיים הגבלות ייצוא נרחבות לישראל על רשימה של לא פחות מ-54 מוצרים. ברשימת ההגבלות החדשה כלולים מוצרים מתחומים שונים כמו ברזל ופלדה, חומרי בניה נוספים כמו מלט ולבנים, כימיכלים שונים, דלק מטוסים ואפילו עגבניות. ב-2023 ישראל ייבאה מתכות מטורקיה בהיקף של 1.14 מיליארד דולר, מינרלים ודלקים ב-500 מיליון דולר, מכונות ומיכון חשמלי בהיקף של 670 מיליון דולר, וגם תוצרת חקלאית ביותר מחצי מיליארד דולר. בסך הכל הסתכם היבוא מטורקיה ב-2023 בהיקף של 5.27 מיליארד דולר.

רוב המוצרים המיובאים מטורקיה, בערך רבע, הם מוצרי מתכת, כך שעיקר הפגיעה הצפויה תהיה בענף הבניה. היבואנית העיקרית של מלט טורקי היא סימנט, חברת בת של מספנות ישראל. סימנט מסרה כי חלק גדול מהמלט שהיא מייבאת מגיע גם מיוון ושהיא תוכל להשלים את הייבוא ממדינות אחרות. גם חמת הודיעה כי היא צופה השפעה עליה כתוצאה מההגבלות הטורקיות, כאשר החברה ציינה כי היא מייבאת מוצרי קרמיקה וסניטציה מספקים שונים בטורקיה.

צריך לזכור שרק בשנה שעברה התחממו יחסי ישראל-טורקיה משמעותית. הנשיא הרצוג התקבל בטקס רב רושם בארמון של ארדואן ואפילו נתניהו פגש את הנשיא הטורקי לראשונה אי פעם לפגישה רשמית בארה"ב בשולי עצרת האו"ם, פחות מחודש לפני מתקפת הטרור של החמאס.

מדינות נוספות בדרך?

האווירה הפוליטית בסין משמיעה לאחרונה יותר ויותר קולות נגד ישראל והמלחמה בעזה. אולי כי הם באמת תומכים בפלסטינים ואולי כי הם רוצים להתנגד למדיניות האמריקאית, יריבתם הגדולה, שבוחשת במזרח התיכון ומעמיקה את אחיזתה. התגברות האמירות הפוליטיות מצד סין בכל הקשור לנעשה בישראל מעלות לאחרונה את החשש שמא גם במדינה הקומוניסטית עלולה להטיל הגבלות כאלו ואחרות על הייצוא לישראל.

תעשיית הרכב הסינית מהווה נדבך מרכזי בפעילות הסחר בין המדינות. רק בשנה שעברה הכניס ייבוא הרכב החשמלי מסים בכ-700 מיליון דולר. המכוניות הסיניות כבשו מזמן את שוק הרכב הישראלי ואף הצליחו להדיח ביתר קלות את טסלה האמריקאית מהבכורה, כאשר היצרנית החשמלית BYD מסרה כמות כפולה מטסלה. זה נמשך גם לתוך 2024. BYD מסרה 6,995 מכוניות חדשות ברבעון הראשון של השנה כמעט פי 4 מיצרנית ה-EV ג'ילי (Geely) שמסרה 1,932 מכוניות ברבעון והתמקמה במקום השני בקטגוריית המכונית החשמליות. גם ברשימה הכללית - הכוללות את יצרנית הרכבים המונעים בבנזין - BYD תופסת את המקום הרביעי המרשים.

חרף העובדה שישראל היא נתח שוק מאוד קטן עבור הסינים, אלו רואים בה כ"מגרש משחקים" כדי לבחון את הדגמים החדשים עם טכנולוגיה מתקדמת. גם קצב הצמיחה המהיר במיוחד של השוק בישראל מתמרץ את היצרנים הסיניים לייצא דווקא לכאן ביתר שאת - קצב המכירות של BYD, למשל, קפץ ב-18.6% מהרבעון הראשון של 2023 לרבעון הראשון של 2024.

מדובר בשני נתונים קריטיים שעשויים להכריע את הכף בשאלה האם גם הסיניים ינקטו בצעדים כלכליים ומסחריים כנגד ישראל, זאת כאמור לאור ההתבטאויות הפוליטיות הגוברות שם. עם זאת, צריך לזכור שהפוליטיקה הסינית מונעת לא מעט מהכלכלה ולעתים היא זו שמכתיבה את הפוליטיקה במדינת הענק. הסינים יודעים להפריד בין אירועים פוליטיים לבין עסקי הייצוא, כל עוד זה כמובן משרת אינטרס. דעיכת המלחמה לאחרונה תורמת לשקט היחסי שנשמע מצד הסינים אך התפרצות מחודשת או חלילה מלחמה בצפון עלולה לדרדר את היחסים. מוקדם להעריך כיצד יפעלו הסינים אך במקרה של חרם כזה או אחר מצדם, יהיה מדובר במכה קשה לכלכלה ושיבוש מהותי בשרשרת הייבוא.

קיראו עוד ב"גלובל"

הסינים, כך אומרים המומחים, דווקא רוצים קשר עם ישראל ומעריכים את יכולתיה הטכנולוגיות. יש די הרבה שיתופי פעולה עם הסינים שהשקיעו סכומים מאוד גבוהים בטכנולוגיה מקומית. מעבר לכך, הסינים רכשו כאן פעילויות מאוד משמעותיות, לרבות תנובה ומכתשים-אגן שהפכה לאדמה וחברות נוספות. מדובר בהשקעות מצרפיות של עשרות מיליארדים.

ההשקעות האלו מבטאות את השיטה שלה - לרכוש נכסים חשובים ברחבי העולם כדי להשפיע על הכללכה באותם המקומות ולהפוך בהדרגה לפקטור חשוב בכלכה, בחברה ואולי בהמשך בפוליטיקה. סין השתלטה באופן הזה על מדינות עניות באפריקה שתלויות בה באופן מוחלט.

האם סין היא חלק מציר הרשע? לא בטוח, אבל בעולם של שחור ולבן, יש שתי קבוצות מרכזיות - הקבוצה המערבים שבראשה ארה"ב וכל היתר. ברגע שארה"ב סימנה את סין כסוג של אויבת על רקע משבר הסחר והגניבות הטכנולוגיות של הסינים, הסינים לא נותרו אדישים והציגו את יכולתם הפוליטית מול רוסיה, איראן ומדינות נוספות.

ישראל לכאורה לא קשורה, אבל אין דבר כזה - הממשלה בהיצמודתה לארה"ב בחרה צד, וזה עלול לעלות ביוקר מול הסינים. זה לא רק רכבים חשמליים. זה גם ייבוא בהיקפים מאוד גדולים של מוצרי מזון, מוצרים תעשייתיים, ביגוד ועוד.  

כבר עכשיו מרגישים הקניינים בחברות ישראליות לא מעטות את הרוח הקרה הנושבת מסין. מעכבים סחורה, לא מוכנים לעבוד מול הקניינים הישראלים - חלק אומר ישירות, חלק פשוט דוחה-מעכב ומספק הצעות מחיר לא רלבנטיות. משהו קרה מאז המלחמה, והשאלה לאן הולכים מכאן?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נקודת החולשה של התורקים זה האנרגיה (ל"ת)
    mtlk 24/04/2024 04:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יריב 23/04/2024 13:20
    הגב לתגובה זו
    היצרנים האירופים, הקוריאנים, היפאניים כומובן האמריקאים ישמחו למכור בישראל. אני בכלל חושב שצריך לאסור ייבוא רכבים מטורקיה לישראל (שייבאו טויוטות מיפאן כמו פעם - הן ממילא טובות יותר מהזבל שמיוצר בטורקיה) ולבטל את הסכם הסחר החופשי עם טורקיה, שכבר הפרה אותו.
  • 5.
    לא יהיה חרם סיני! לסינים לא איכפת מפוליטיקה (ל"ת)
    דנן 23/04/2024 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הייטק 23/04/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
    יש לנו כסף מהייטק מי צריך יצור מקומי ניקנה הכל בחוץ זו התוצאה.
  • 3.
    לא לריב עם אף מדינה,גם לא אויב בשביל הפלשתינאים (ל"ת)
    שי.ע 23/04/2024 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרוב קובע 23/04/2024 07:55
    הגב לתגובה זו
    איך רבע הפך לרוב? השתלטות עויינת?
  • מתמטיקה 23/04/2024 12:45
    הגב לתגובה זו
    בכוונה היא שרבע הוא החלק הגדול, כי שאר המוצרים המיובאים הם פחות מרבע כל אחד... לא צריך להיות חכמולוג.. תגדיל ראש
  • 1.
    נחום 23/04/2024 00:23
    הגב לתגובה זו
    עם כול הניסיון הטכנולוגי שנצבר מאז שסוסתיא התפרקה, צריך להקים מפעל לרכב כחול לבן שיענה על הביקושים בשוק המקומי. יש לנו יכולת וגם אמצעים
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.


להמשך הכתבה לחץ כאן