זה החל במלחמה באוקראינה. אספקת הגז הטבעי מרוסיה, שבתחילת העשור הגיעה ל- 140 מיליארד מ"ק בשנה (פי 7 מתפוקת השדות הישראליים תמר ולוויתן יחדיו) נותקה, המחירים זינקו ובעקבותיהם קפצו תעריפי גז הבישול, החימום והחשמל באירופה (ובבריטניה בפרט). אך בכלכלה, כמו בכלכלה, היה מי שיצא נשכר: חברות האנרגיה, שרווחיהן האמירו בחדות, בעוד הצרכן מתמודד עם עליית האינפלציה והריבית. ממשלת בריטניה, בהנהגת השמרנים, הודיעה בתגובה על צעד חירום דרסטי: הטלת היטל זמני ל-5 שנים (עד שנת 2028), בשיעור של 35% על כל חבית אנרגיה (נפט וגז טבעי) שמופקת בים הצפוני הבריטי; זאת, בנוסף למס החברות בשיעור של 40% ובסך הכל מס אפקטיבי כולל של 75%. כנגד ההיטל החדש הותר לחברות לנכות 80% מהשקעותיהן המותרות בפיתוח נכסי גז ונפט (לא כולל עלויות סילוק ומימון), כדי לתמרץ אותן להמשיך להשקיע בפיתוח המאגרים. אולם, ההיטל הנוסף בגובה 35% אינו ניתן לקיזוז מול הפסדים מוכרים לצורכי מיסוי. על פי כתבה באתר Energy Voice, הממשלה העריכה שההיטל יניב  לה כ- 10 מיליארד ליש"ט בשנה, לטובת סובסידיות למשפחות מעוטות יכולת; על פניו, מדובר בצעד "פופוליסטי" שנועד להקל על מצוקת משקי בית רבים, אך המצב הכלכלי שנוצר בממלכה הבריטית אינו פשוט ולפי הסקרים הנוכחיים, בבחירות הבאות לפרלמנט (בשלהי ינואר 2025) מפלגת הלייבור, ששלטה בבריטניה עשורים רבים, תחזור לשלטון. ראשי הלייבור כבר הכריזו כי ההיטל כנראה לא יהיה 'זמני', אלא יוארך ואף יוכבד לשיעור של .78% והעניין הפך לחלק מרכזי בתעמולת הבחירות של המפלגה.  בעצרת של המפלגה בבירת סקוטלנד, גלזגו, בתחילת השבוע, המסר היה שעל הממלכה לשנות מקצה לקצה את גישתה כלפי הים הצפוני, לו עתודות אנרגיה פוסילית ניכרות וסיפק לממלכה עשרות שנים מקור אנרגיה זמין וזול יחסית.  לדבריהם, בעידן האנרגיה החדש, יש צורך דווקא לחזק את התחום החיוני, אך עדיין בשלבי התפתחות ראשונים, של הפרדת ואחסון לטווח ארוך של דו תחמוצת הפחמן הנפלט ממפעלי תעשייה. זאת, במסגרת המאבק בשינויי האקלים הגלובליים והמקומיים והקצנת אירועי מזג האוויר. כמו כן יש לדבר השלכות על ייעול השימושים בקרקע.   נציין כי בסקר שנעשה בקרב משתתפי הכנס השנתי בדאבוס, שוויץ, עלה כי בטווח של עשר שנים יהוו התהליכים שתיארנו איום המרכזי על הכפר הגלובלי והכלכלה העולמית, יותר מכל איום אחר, פוליטי, גיאופוליטי, אינפלציה, הגירת מהגרים ועוד. אלא שלמיסוי בשיעור של 75% יש השלכות על החברות הפועלות בים הצפוני. להערכתנו, ברוב המקרים, תחת שיעור מיסוי כזה, חלק ניכר מההשקעות העתידיות עלולות להתבטל. הדבר לא נעלם מעיני המשקיעים, ששלחו את מחירי חברות ההפקה למחירי שפל. במצב דברים זה, יהיה על החברות למצוא פתרונות יצירתיים כגון מיזוגים ורכישות בענף.  

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. מיטל בר דוד היא אנליסטית מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות.