דוחות מטא - הטוב והפחות טוב
ענקית הרשתות החברתיות מטא META PLATFORMS דיווחה אתמול את דוחותיה לרבעון השני. הצמיחה בפייסבוק ואינסטגרם בכל הקשור ל-Reels, מגמות הפרסום החזקות והנוכחות הגוברת בבינה מלאכותית נתנו סיבה לאופטימיות בקרב האנליסטים והמשקיעים.
"המונטיזציה ב-Reels ממשיכה להראות התקדמות, עם כ-75% מהמפרסמים שכבר אימצו את יחידת הפירסום החדשה", כתב אנליסט Mizuho ג'יימס לי. "יחד עם זאת, התוכן המוצג למשתמשים על ידי בינה מלאכותית גורם להם להישאר זמן רב יותר מול המסך". מספר הפעלות הסרטונים בפלטפורמות השונות עבר את ה-200 מיליארד ביום ונראה כי Reels מתחילה לקחת נתח שוק מהיריבה טיקטוק, מה שמגביל את האיום מצידה של טיקטוק שגרמה לחשש בקרב משקיעי מטא.
הבינה המלאכותית הייתה עוד חדשות חיוביות, לאחר ההשקה של מודל הבינה המלאכותית החדש של מטא Llama 2, השיפורים מתחילים להגיע. "ההשקעה המשמעותית של מטא בשנתיים האחרונות הפכה למשתלמת לאחר שהתוכן בפלטפורמות השונות מנוהל על ידי בינה מלאכותית וגורם למעורבות גדולה יותר של המשתמשים", כתב אנליסט ג'יי פי מורגן דאג אנמות'. החשש העיקרי שנשמע בקרב האנליסטים היה סביב תכנית ההשקעות של מטא. החברה דיווחה על הוצאות פחת ושכר גבוהות ל-2024, כאשר היא בהעסקת עובדים לתפקידים טכניים יותר לאחר סבבי פיטורים שעשתה. בנוסף דיווחה מטא על עלייה בהפסדים התפעוליים מיחידת Reality Labs.
בתוצאותיה לרבעון השני רשמה החברה רווח למניה של 2.98 דולר על הכנסות של 32 מיליארד דולר, לעומת צפי אנליסטים לרווח למניה של 2.87 דולר על הכנסות של 30.9 מיליארד. מספר המשתמשים הפעילים מדי יום עמד על 2.06 מיליארד, לעומת צפי של 2.03 מיליארד. מספר המשתמשים החודשיים הפעילים עמד על 3.03 מיליארד לעומת צפי של 3 מיליארד.
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה ביצעה בייבאקים בשווי 793 מיליון דולר במהלך הרבעון, כשנותרו לחברה עוד 40.91 מיליארד דולר בתכנית הרכישה העצמית שלה. ההפסדים מ-Reality Labs הסתכמו ב-3.74 מיליארד דולר, לעומת הצפי של 3.68 מיליארד דולר. החברה צופה כי ההפסדים ימשיכו לגדול. ההכנסות מפרסומות ואפליקציות הסתכמו ב-31.5 מיליארד ו-31.72 מיליארד דולר בהתאמה.
מטא צופה כי ברבעון השלישי ההכנסות יהיו בטווח של 32-34.5 מיליארד דולר. לשנה כולה החברה צופה כי סך ההוצאות יהיו 88-91 מיליארד דולר, עלייה מהטווח הקודם של 86-90 מיליארד דולר כתוצאה מהוצאות משפטיות ברבעון השני. עלויות נוספות שהחברה צופה הם עלויות רה-ארגון בסך 4 מיליארד דולר הקשורות לאיחוד של מתקנים והוצאות פיטורים. מטא נסחרת לפי שווי של 765 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה עלתה ב-148% מתחילת השנה וב-79% בשנה האחרונה כולה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
