לקראת דוחות גוגל - מה כדאי לדעת?
ענקית הטכנולוגיה גוגל GOOGLE צפויה לדווח על דוחותיה לרבעון השני היום לאחר הסגירה. מה שצפוי לעניין את המשקיעים הוא בעיקר פרשנות הנהלת החברה בנוגע לסימני שיפור בשוק הפרסום, ההוצאות בשוק על טכנולוגיות הענן וכנראה כל מה שקשור לבינה מלאכותית.
בוול סטריט צופים כי גוגל תרשום רווח למניה של 1.34 דולר על הכנסות של 72.86 מיליארד דולר. הצפי הוא כי ההכנסות של גוגל משוק הפרסום יעמדו על 57.45 מיליארד דולר, בעוד ההכנסות משוק הענן יהיו 7.87 מיליארד דולר. למרות שחוותה ירידה בכמות המפרסמים בשנה האחרונה, המניה עלתה ב-38% מתחילת השנה וב-13% בשנה האחרונה כולה. אנליסטים רבים העלו את הציפיות שלהם למנית החברה בשבועות האחרונים כיעד המחיר הממוצע עומד על 134.94 דולר.
"המיקוד המרכזי של המשקיעים יהיה על כל מה שקשור לבינה מלאכותית, כשהשוק מנסה עדיין לזהות את השחקנים החזקים בשוק של 800 מיליארד דולר שצפוי לשנות את תעשיית הטכנולוגיה בעשור הקרוב", כתב דן איבס מוודבוש.
מנכ"ל החברה סונדאר פיצ'אי אמר אז על ההתפתחות של הבינה המלאכותית (AI) כי זו הטכנולוגיה הנשגבת ביותר שהאנושות ראתה - "היא נשגבת יותר מאש או חשמל או כל דבר אחר שעשינו בעבר. בינה מלאכותית מבינה את המהות של מהי אינטליגנציה, מהי אנושיות". ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית והתחרות בתחום מול מיקרוסופט ו-OpenAI שפיתחה את ChatGPT הביאו את גוגל להשיק את התשובה שלה - ה-Bard. Bard מופעל על ידי מודל השפה הגדול של החברה LaMDA (קיצור של Language Model for Dialogue Applications).
- משבר המטבע החריף במדינה השכנה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- לגוגל ומטא יש הרבה מה להוכיח בדו"חות. האם יצליחו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקית הטכנולוגיה הודיעה לפני כחודש על קיצוץ משרות בחברת הבת וויז (Waze) המפעילה את אפליקציית הניווט הפופולארית. זאת על רקע ההחלטה למזג את מערכת הפרסום של האפליקציה עם טכנולוגיית Google Ads. בשלב זה החברה המעסיקה כ-150 עובדים בישראל, טרם פרסמה פרטים נוספים על מספר המפוטרים. באימייל שנשלח לעובדי החברה על ידי כריס פיליפס, מנהל חטיבת המפות של גוגל (Geo), נכתב שהחברה החליטה לשנות את האסטרטגיה שלה ולכלול מודעות של גוגל (Google Ads) במקום להשתמש במערכת מודעות נפרדת. מהלך אשר צפוי להביא לפיטורים בעיקר של עובדי מכירות, שיווק וכו'.
בדוחותיה הקודמים החברה הכתה את התחזיות. ההכנסות ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-69.7 מיליארד דולר. הרווח למניה הסתכם ב-1.17 דולר למניה. האנליסטים בוול סטריט ציפו לרווח מתואם של 1.06 דולר למניה על הכנסות של 68.83 מיליארד דולר.
גוגל הכריזה גם על תוכנית בייבק בסך של 70 מיליארד דולר.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
