למונייד הכתה את התחזיות: הכנסות של 88 מיליון דולר
חברת האינשורטק הישראלית למונייד למונייד פרסמה הלילה את הדוחות שלה לרבעון הרביעי של 2022 ולשנה כולה, בהם דיווחה על הכנסות של 88.4 מיליון דולר ברבעון האחרון, מעל הצפי להכנסות של 78.26 מיליון דולר.
למונייד רשמה הפסד מתואם של 0.93 דולר למניה, טוב מצפי האנליסטים שעמד על הפסד מתואם של 1.17 דולר למניה. ברבעון המקביל הפסידה החברה 1.14 דולר למניה. החברה סיימה את הרבעון עם EBITDA מתואמת שלילית של כ-52 מיליון דולר.
סך היקף הפרמיות ברבעון זה עמדו על כ-625 מיליון דולר, גידול של 64% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מצבת הלקוחות של החברה הגיעה ל-1,807,548 לקוחות, עלייה של 27% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הפרמייה הממוצעת ללקוח עלתה בכ-30% לכ-346 דולר בסוף הרבעון הרביעי. החברה מסבירים כי העלייה נובעת בעיקר מהמשך שינוי התמהיל העסקי של למונייד לכיוון מוצרים עם ערכי פוליסה גבוהים יותר, בין היתר כחלק מההשפעה של רכישת Metromile, כמו גם בשל עלייה באחוז הלקוחות המחזיקים ביותר מפוליסה אחת.
מניית למונייד הוסיפה כ-19.5% מתחילת השנה, לעומת עלייה של 4.4% ב-S&P 500. בעוד שהחברה הצליחה לרשום תשואת יתר ביחס לשוק השנה, המשקיעים שואלים האם יש לה עוד לאן לצמוח? לאור הדוחות האחרונים וצלילה של 33% בשנה האחרונה, ייתכן שכן.
- למונייד נפלה ב-5% אחרי שדיווחה על עליה בתשלום למבוטחים: "חד פעמי"
- חברת האינשורטק Faye גייסה 10 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנתונים שיכולים לענות על השאלה הוא תחזיות הרווח של החברה והאופן שבו הן השתנו לאחרונה. תחזית הרווח לרבעון הקרוב עומדת כעת על 1.21 דולר, על הכנסות של 74.55 מיליון דולר, לעומת 4.68 דולר על הכנסות של 373.23 מיליון דולר בשנה כולה. אומדן נוסף אפשר לקבל גם מפרסום דוחות של חברות אחרות באותו ענף, כמו Trean Insurance (TIG), שאמורה לדווח בקרוב.
שי וינינגר, מייסד שותף ומנכ״ל משותף של למונייד: "השנה החולפת הייתה מאוד משמעותית עבורנו. סיימנו את 2022 עם מוצרים חדשים במדינות חדשות, צמיחה חזקה והפסדים מצטמקים - כל זאת למרות אירועי מזג אוויר קשים שפקדו את ארה״ב, ואינפלציה מהגבוהות שראינו מזה עשורים. בשנה הקרובה נמשיך להתמקד בשיפור המדדים העיקריים שישפיעו על רווחיות החברה: loss ratio, יעילות, וצמיחה. בכך אנו ממשיכים לפי התוכנית - רווחיות, ללא צורך בגיוס כספים נוסף".
- 3.ישראל 23/02/2023 16:13הגב לתגובה זוחברת הלידים למונייד שניסתה במשך שנים להסתיר את היותה חברת לידים הודיעה עכשיו שהם הולכים להיות חברת לידים.
- 2.יופי מחר מחלקת רווחים סליחה אין (ל"ת)lol 23/02/2023 11:41הגב לתגובה זו
- 1.שלי 23/02/2023 08:51הגב לתגובה זוימשיך לרדת
ישיבת פד' מתוחההפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
הפד' מפולג ותחת עננת חשדות פוליטיים; הריבית תרד ככל הנראה ברבע אחוז, אבל הצפי להמשך חשוב יותר; מה קורה בשוק האג"ח ואיך יגיב שוק המניות?
ישיבת פד' באוירה מתוחה עם החלטה צפויה מראש
בזמן כתיבת שורות אלו, יושבים חברי ועדת השוק הפתוח, שמעולם לא הייתה מפולגת יותר, לישיבה מכרעת בנוגע להחלטת הריבית. למרות שאולי נראה שוב החלטה שלא התקבלה פה אחד, התוצאה די ידועה מראש. הורדת ריבית של רבע אחוז. הורדת ריבית ראשונה מאז הבחירות. התיקון המאסיבי של מספר המשרות החדשות, יחד עם זינוק במספר הבקשות הראשונות לדמי אבטלה לא ממש מותירים ברירה לפאוול. ייתכן שכמה מחברי הפד' העקשנים, שדואגים מהעובדה שהאינפלציה עדיין תקועה כאחוז מעל היעד, עוד יצביעו על השארת הריבית ברמתה הנוכחית. סביר גם להניח שאותם שהצביעו בעד הורדת הריבית בפעם הקודמת, בתוספת המינוי החדש של טראמפ שאושר השבוע בסנאט, יצביעו בעד הורדה של חצי אחוז, אבל לפי כל ההערכות הרוב יצביע בעד הורדת ריבית של רבע אחוז.
יחד עם זאת, תסריט כזה של שלוש דעות שונות בוועדת השוק הפתוח, במידה ואכן יתממש, יהיה מאוד יוצא דופן (חלוקה דומה התרחשה בספטמבר 2019, גם אז סביב מלחמת הסחר בקדנציה הראשונה של טראמפ). גם מצב שבו שלושה או יותר מחברי הוועדה לא מצביעים עם הרוב הוא תופעה נדירה ביותר. הבדיחות ברשת אומרות שליסה קוק, הנציגה המודחת שהוחזרה לועדה על ידי בית המשפט, תצביע בעד העלאת ריבית בכלל כנקמה על הניסיון לפטרה.
ההערה האחרונה רומזת על דבר נוסף שמיוחד בישיבה הנוכחית. הרבה מאוד פוליטיקה סובבת את הוועדה שאמורה להיות מונעת משיקולים כלכליים נטו. נציין את העובדה שבאופן חסר תקדים, סטפן מיראן, המינוי החדש לפד' לא התפטר מתפקידו בבית הלבן, ופועל עם רגל אחת ברשות המבצעת וברגל השנייה מחליט על המדיניות המוניטרית. מירן משום מה לא הושבע לתפקידו על ידי פאוול או מישהו מהפד' כמקובל, אלא על ידי שופטת פדרלית, במה שאולי מהווה סימן נוסף למתח ודם רע. נציין גם את העובדה שבוועדה משתתפת חברה שבעצם פוטרה על ידי טראמפ, ומשתתפת בפגישה מכוח פסיקת בית משפט ברוב של 2 מול 1. כלומר, שופט פדרלי בערכאת הערעורים סבר שהיא לא יכולה בכלל להשתתף בישיבה הזו. איך תעבוד הדינמיקה בינה לבין מיראן, עובד רשמי של הממשל ברגעים אלו ממש?
בשוק יבדקו איך המינוי החדש של טראמפ ואלו המזוהים עימו בוועדה הנוכחית יצביעו, מי מבין שלושתם מתבלט כיורש פוטנציאלי לפאוול במאי, איך תתנהג קוק, איך יתנסח פאוול (שבוודאי יישאל שוב שאלות פוליטיות ויסרב שוב להגיב), וכולי. אני טוען כבר זמן רב שאין שום דבר מגונה או לא ראוי בפוליטיקאים שמביעים את דעתם על המדיניות המוניטרית הרצויה, ואף מעבירים ביקורת על הפד', דבר שכיח מאד עוד מאז ימי המאבקים המתוקשרים בין רייגן לוולקר, ובכל רחבי העולם. אין שום דבר קדוש ב-12 האנשים שנבחרו לקבוע את המדיניות המוניטרית. יש כל כך הרבה כלכלנים ופוליטיקאים עם דעות אחרות ביחס למדיניות המוניטרית הנכונה בכל שלב, ואין שום דבר רע בדיון ציבורי, ואפילו חריף. אבל נראה שאולי לראשונה אי פעם האווירה סביב הפגישה הנוכחית רעילה במיוחד, אפילו בתוך חברי הפד' עצמם, במה שנראה כמצב מאוד לא בריא למוסד הבנק המרכזי, שידע בדרך כלל להתעלות מעל לפוליטיקה.
- הפרוטוקולים של הפד' מראים- עדיין צופים מיתון "בינוני" בהמשך השנה
- האינפלציה בארה"ב מזנקת לרמה הגבוהה ביותר ב-6 השנים האחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה
הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.
התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.
הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.
ההליך צפוי לקחת חודשים
במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.
