מיקרון
צילום: אתר החברה

מיקרון בדוח חלש אבל צופה שיפור חד במחצית השנייה של 2023

הירידה בביקוש למחשבים, טלפונים חכמים וסמארטפונים, פגעה בתוצאותיה אך יצרנית השבבים צופה שיפור חד במחצית השנייה של שנת 2023; במקביל מיקרון הודיעה על תוכניות לקצץ ב-10% בכוח אדם
דור עצמון |
נושאים בכתבה מיקרון שבבים

חברת מיקרון טכנולוג'י  MICRON TECHNOLOGY פרסמה אמש את דוחותיה הכספיים לרבעון שהסתיים ב-1 בדצמבר. הרבעון הקשה של יצרנית השבבים משקף ירידה בביקוש ומלאי גבוה בשווקי קצה מרכזיים, כולל מחשבים אישיים, סמארטפונים ושרתים. בעוד שהחולשה במגזרים הללו ידועה, מיקרון סיפקה בכל זאת תחזית מפוכחת לרבעונים הבאים, והפחיתה עלויות בזמן שהיא ממתינה לשיפור בתנאים המאקרו-כלכליים.

"ככל שהרבעון התקדם, סביבת השוק באופן כללי הידרדרה, והיינו צריכים לעבוד קשה כדי לספק את התוצאות שעשינו", אמרה סומיט סאדנה, מנהלת העסקים הראשית של מיקרון. "חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש היה די מאתגר". בין שאר הצעדים בתגובה לשוק המוחלש ולמלאי העודף של לקוחות, הודיעה מיקרון על תוכניות לקצץ ב-10% בכוח אדם, וקיצצה גם את התחזית שלה להוצאות ההון.

סאדנה מציינת כי החל משנת 2020 ועד תחילת 2022, שילוב של ביקוש חזק למחשבים אישיים, מכשירי טלפון ושרתים, בשילוב עם מחסור נרחב בחלקים, הובילו לקוחות לאחסן מלאי - אך הדינמיקה הזו עברה כעת, עם שילוב של שוק חלש יותר ודחיפה של לקוחות מיקרון לצמצום הביקוש. התוצאה: עודף היצע משמעותי, וצניחה במכירות. מיקרון רשמה ברבעון הכנסות של 4.09 מיליארד דולר, ירידה של 47% בהשוואה לרבעון המקביל, המשקפת ביקוש רך יותר ברוב שווקי הקצה של החברה, ונפלה לקצה התחתון של טווח התחזיות של החברה של 4.25 מיליארד דולר.מיקרון רשמה הפסד מתואם של 39 מיליון דולר (4 סנט למניה). הקונצנזוס בוול סטריט צפה להכנסות של 4.1 מיליארד דולר והפסד של סנט למניה.

מיקרון אמרה כי לאחר הוצאות הון של 2.47 מיליארד דולר, לחברה תזרים מזומנים שלילי של 1.53 מיליארד דולר. מיקרון רכשה בחזרה מניות של 425 מיליון דולר ברבעון, וסיימה את התקופה עם 1.8 מיליארד דולר במזומן נטו. מנכ"ל מיקרון, סנג'אי מרוטרה, אמר כי החברה צופה ששיפור מלאי הלקוחות יביא להכנסות גבוהות יותר במחצית השנייה הפיסקלית, עם "רווחיות חזקה ברגע שנעבור את השפל הזה". ברבעון השני הפיסקאלי, מיקרון רואה הכנסות של 3.8 מיליארד דולר, עם הפסד מתואם של 62 סנט. צפ הקונצנזוס עומד על 3.8 מיליארד דולר והפסד של 30 סנט.

במצגת לשיחת המשקיעים של החברה, אמר מרוטרה כי החברה "מבצעת קיצוצים משמעותיים" הן בהוצאות ההון והן בהוצאות התפעול, בתגובה לסביבת הביקוש הרכה יותר. אבל הוא גם אמר שמיקרון רואה את ירידת מלאי הלקוחות, ושרובם אמורים להיות ב"רמות בריאות יחסית" עד אמצע שנת 2023. מיקרון אמרה כי היא צופה כעת הוצאות הון כוללות לשנת 2023 של 7-7.5 מיליארד דולר, ירידה מהתחזית הקודמת של 8 מיליארד דולר, ומתחת לרמה של 12 מיליארד דולר בשנת הכספים 2022.

נתון חדש אחד הוא שמיקרון צופה כעת שההוצאה הפיסקלית של 2024 על חומרה תהיה מתחת לרמות הפיסקאליות של 2023. החברה גם אמרה שהיא מאטה את קצב ההתקדמות כדי להתיישר עם "תחזית הביקוש החדשה והצמיחה הנדרשת בהיצע". לא פחות מכך, מיקרון אמרה כי היא נוקטת בצעדים להפחתת עלויות, לרבות השעיית בונוסים, קיצוץ בשכר הבכירים של 5% עד 20%, והפחתה של 10% במספר העובדים. לחברה היו 48,000 עובדים נכון לסוף 2022.

מיקרון אמרה שהחברה צופה שהביקוש למרכזי נתונים ב-2023 יהיה "הרבה מתחת" למגמות היסטוריות עקב הפחתת מלאי אצל לקוחות מפתח, והוסיפה שהביקוש הסופי אמור להתחזק ברגע שהתנאים הכלכליים ישתפרו. סאדנה מוסיפה שהחברה צופה שייקח לחלק מלקוחות מרכז הנתונים לפחות כמה רבעונים כדי להביא את המלאי לרמות נורמליות יותר. מיקרון אמרה גם כי הכנסות הרכב ברבעון האחרון עלו בכ-30%; החברה אמרה כי בעוד שהסביבה המקרו-כלכלית יוצרת אי-ודאות מסוימת, היא צופה "צמיחה איתנה" במגזר בשנת הכספים 2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.