דיויד סולומון גולדמן זאקס
צילום: דיויד סולומון לינקדאין

גולדמן זאקס בתוצאות טובות, במכפיל רווח של 8 לשנה הבאה - השקעה מעניינת?

הבנקים האמריקאים במכפילי רווח של 8-10; לכאורה נמוך, אבל החשש ממיתון מדכא את המניות; ואצלנו - מכפיל ממוצע של כ-9-11 לבנקים; וגם - מה זה מכפיל רווח ומדוע הוא כל כך חשוב? 

הרווחים ברבעון השלישי של בנק ההשקעות גולדמן זאקס עקפו את הציפיות, אך וול סטריט מודאגת יותר מהתוכניות הגדולות יותר של בנק ההשקעות לגבי ההמשך. הרווחים ברבעון אומנם ירדו ב-43% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והם משקפים ירידה חדה בהכנסות מייעוץ וחיתום, ועדיין התוצאות בפועל טובות מהתחזית.

 

הבנק הרוויח 3.1 מיליארד דולר, או 8.25 דולר למניה, טוב בהרבה מה-2.8 מיליארד דולר, או 7.75 דולר למניה, שצפו האנליסטים. ההכנסות הסתכמו ב-11.9 מיליארד דולר – ירידה של 21% בהשוואה לשנה הקודמת, אך מעל 11.4 מיליארד דולר שצפו האנליסטים.

"תוצאות הרבעון השלישי של גולדמן זאקס משקפות את העוצמה, והעסקים הרחבים הגלובליים שלנו", אמר דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן, "על רקע אי הוודאות והתנודתיות בשווקים, אנו ממשיכים לנהל בזהירות את המשאבים שלנו ונשארים ממוקדים בניהול סיכונים בזמן שאנו משרתים את לקוחותינו.

"אני חושב שצריך לצפות ליותר תנודתיות באופק. זה לא אומר בוודאות שיש לנו תרחיש כלכלי קשה. אבל כן יש  סיכוי טוב שיש לנו מיתון בארצות הברית".

סולומון הציג את התוכנית שדובר עליה בחודשים האחרונים – רה ארגון בקבוצה. הבנק ימזג את עסקי הקמעונאות שלו, עם חטיבת ניהול העושר ואלו יהיו חלק מעסקי ניהול הנכסים.

הבנק מתכנן לעבור מארבע חטיבות לשלוש. בנקאות ההשקעות והמסחר, שהיוו יחד 75% מההכנסות ברבעון השלישי, יהיו יחידה אחת. ניהול צרכנים, עושר ונכסים - 25% מההכנסות - יהיו היחידה השנייה, ואילו המגזר העסקי השלישי יהיה בנקאות עסקית דרך הבעלות של גולדמן על  GreenSky, ושותפויות עם אפל וג'נרל מוטורס

 

הארגון מחדש מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שגולדמן אירחה יום משקיעים שבו התוותה תוכניות לגוון את ההיצע שלה מעסקי המסחר התנודתיים לתחומים עקביים יותר כמו ניהול עושר ובנקאות צרכנית. אירוע זה היה שבועות ספורים לפני שמגפת הקורונה השתלטה על הכלכלה והבנק רשם זינוק של שנתיים ברווחי המסחר ובנקאות ההשקעות.

"אנו נכנסים לשלב הבא של הצמיחה שלנו, ומציגים התאמה מחדש של העסקים שלנו שתאפשר לנו לנצל עוד יותר את מודל ההפעלה השולט של גולדמן זאקס", אומר סלומון, "ככל שאנו משרתים טוב יותר את לקוחותינו, כך אנחנו גם נהנים מכך בסופו של דבר".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מניית גולדמן זאקס זינקה בפתיחה ב-5% והיא עולה כעת ב-2%. שווי הבנק - 106 מיליארד דולר - 313 דולר למניה, והוא נסחר לפי מכפיל רווח של 9 ו-8 לשנה הנוכחית ולשנה הבאה. לכאורה מכפיל רווח מפתה. אבל זה לא ייחודי לגולדמן. הבנקים האמריקאים במכפילי רווח של 8-10. לכאורה מכפיל נמוך שמבטא תשואה שנתית של מעל 10%, אבל החשש ממיתון מדכא את המניות. אחרי הכל, האטה כלכלית מתבטאת בצורה דרמטית במאזנים ובדוחות רווח והפסד של הבנקים.

אגב, גם אצלנו, נסחרים הבנקים במכפיל רווח יחסית נוח של 9-11, ובדיוק כמו בוול סטריט, גם כאן החשש מהאטה כלכלית שתפגע ברווחים ובהתאמה תפגע במכפילי הרווח. אז נכון - זה נראה כעת נמוך, אבל זה בגלל שלא בטוחים לגבי התוצאות בשנה הקרובה בהינתן האטה-מיתון במשק. 

> מה זה מכפיל רווח ומדוע הוא כל כך חשוב? 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין סיבה בעולם שהבנקים לו יעלו בארץ (ל"ת)
    בר 19/10/2022 01:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברק 18/10/2022 19:58
    הגב לתגובה זו
    גם הריבית גבוהה וגם עסקים לוקחים הלוואות כהכנה למיתון. ג׳יימי דיימון דיבר על כך כששאלו אותו איך הרווחים של הבנק שלו גדולים, זה פשוט השלב במחור הכלכלי. כשעסקים יתחילו לפשוט את הרגל הבנקים יפסיקו לתת הלוואות ואז הרווחים שלהם ירדו זה פשוט מוקדם אולי אפילו ברבעון הבא יהיו עליות אבל אז תיהיה קריסה כמו בכל מיתון…
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.