פאגאיה
צילום: ענבל מרמרי

רכבת ההרים של פאגאיה: 410% מעל השפל, 65% מתחת השיא

משווי של 22.6 מיליארד דולר צנח השווי של החברה שהכניסה 181 מיליון דולר  ורשמה רווחים זניחים לשווי נוכחי של 8 מיליארד דולר לאחר ירידה נוספת היום במהלך המסחר; לא מדובר במסחר רציונלי מבוסס נתונים במניה אלא בהימורים לכל דבר ועניין
גיא טל | (2)

מניית פאגאיה פאגאיה מתפקדת מאז אמצע יולי כמכונת הימורים. אם קנית בשפל, לפני כחודש וחצי באמצע יולי,ולא מכרת מאז, אתה עדיין מורווח מעל 400%. אם קנית בשיא לעומת זאת, לפני כחודש, אז הפסדת כבר 65% על כספך. כל זאת ללא שום הודעה או התרחשות בעלת חשיבות בעסקיה הממשיים של החברה. 

היום מתממשת המניה ב-10% נוספים ומשלימה ירידה של 25% בחמשת ימי המסחר האחרונים. גם התנודה הזו ארעה ללא כל הודעה מצידה של החברה. למעשה ישנה הודעה חיובית למדי מלפני ארבעה ימים לפיה פאגאיה קיבלה דירוג של AAA על שריותי ביטוחי הדירות שלה מסוכנות הדרוג מודי'ס - לא סיבה לסנטימנט שלילי במניה.

ההודעה האחרונה שיכולה להיחשב כשלילית היא מ-18 לאוגוסט אז נודע על מכירת מניות בשווי 300 מיליון דולר לבנק השקעות אמריקאי, מכירה שעוד לא יצאה אל הפועל. 

יומיים לפני כן דווחה החברה על צמיחה של 6% מרבעון הקודם ושל 83% מהרבעון המקביל להכנסות של 181 מיליון דולר - מעל  ציפיות האנליסטים. בשורה התחתונה נרשמה יציבות עם רווח חסר משמעות של 1 סנט למניה. בזמן הדוחות עוד נסחרה החברה לפי שווי של 15 מיליארד דולר, אולם כעת היא נסחרת לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר בלבד. בשיאה היא נסחרה לפי שווי של 22.6 מיליארד דולר והייתה החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 31/08/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    הם דואגים לפזר המון כתבות עליהם כיד לייצר מצג שווא של חברה מצליחה, במציאות השווי שלהם רחוק מהמציאות מאוד אבל כמובן שעדיין יש שווי אבל כמו שכןותה המאמר מציין כדאי להתרחק!
  • 1.
    בלוף ישראבלוף 30/08/2022 09:30
    הגב לתגובה זו
    שווה אולי מאה מיליון דולאר.
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.