עליבאבא
צילום: Istock
דוחות

עליבאבא: הצמיחה הרבעונית האיטית ביותר מאז ההנפקה; המניה יורדת

ענקית הקמעונאות הסינית שסבלה במהלך הרבעון החולף כמו לאורך כל השנה כולה מהלחצים הרגולטורים מצד הממשל הסיני, הציגה ברבעון הרביעי את הצמיחה האיטית ביותר שלה בהכנסות, לצד ירידה של 23% בשורה התחתונה
איתן גרסטנפלד |

ענקית הקמעונאות הסינית ALIBABA GROUP (סימול: BABA) פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2021, תוך שהיא מציגה את הצמיחה הרבעונית האיטית ביותר בהכנסות מאז שהפכה לחברה ציבורית, אך הכתה את הצפי המוקדם של האנליסטים בשורה התחתונה.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי עמדו על כ-242.58 מיליארד יואן (38.06 מיליארד דולר) עלייה של 10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך מתחת לצפי האנליסטים להכנסות של 246.37 מיליארד יואן. בכך רשמה החברה את קצב הצמיחה הרבעוני האיטי ביותר מאז הרישום של מניותיה למסחר בארה"ב ב-2014.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח של 16.87 יואן למניה, ירידה של 23% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך מעל צפי האנליסטים לרווח מתואם של 16.18 יואן למניה.

שנה חלשה על רקע הסנקציות 

במהלך השנה החולפת איבדה מניית החברה כ-50% משוויה כאשר ירד מחיר המניה משער של 232.73 דולר לשער של כ-118.79 דולר בסוף שנת 2021. עיקר הסיבות לירידות הן העובדה כי כלל הסקטור הטכנולוגי בסין נפגע כתוצאה מלחצים רגולטורים מקומיים. כמו כן, האטה בתחזיות הצמיחה של החברה שעלו במהלך פרסום הדוחות הרבעוניים הקודמים תרמו גם הם לפגיעה. 

בתחילת חודש ינואר של שנת 2022 קיבלו המשקיעים כמה מסרים צולבים בחסות המניה. תחילת השנה החלה בצורה חזקה מאוד עבור החברה, כאשר זו זינקה 15% ב-8 ימים למחיר של כ-137.47 דולר, דבר שהתפרש אז על ידי האנליסטים כ-"קניית הירידות". אחת מהסיבות לקניית הירידות הייתה הטענה כי הדברים לא ממש יכולים להפוך לגרועים מכך - בכל זאת, היא נסחרה קרוב לשפל ונראה לפחות אז כי הרגולציה הסינית לא הולכת להחמיר

ואז הגיע הדיווח על העלאת הריבית. הבנק הפדרלי, שראה לנגד עיניו את האינפלציה הגואה במדינה, דיווח כי יהדק את המדיניות המוניטרית, בעיקר על ידי האצת קצב האטת רכישות האג"ח, צמצום המאזן וכאמור - העלאת ריבית שנועדה להילחם בקצב עליות המחירים במדינה. דיווחים אלו פגעו בחברות רבות בשוק, ובייחוד במניות הצמיחה כמו נטפליקס וגם עליבאבא עצמה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.