שיא של עשור בעודף הסחר של סין מול ארה"ב - 323 מיליארד דולר

למרות מלחמת הסחר, עודפי הסחר של סין מול ארה"ב עלו ב-17% בשנת 2018. עם זאת, המשקיעים קיבלו הבוקר אינדיקציה שלילית להשפעות מלחמת הסחר
גיא עיני | (2)

נראה כי הציוצים והרעש התקשורתי שמייצר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ לא גורמים למשק האמריקאי לחדול או להאט את הייבוא מסין וכי ההיפך הוא הנכון. סין דיווחה הבוקר (ב') על עודפי הסחר שלה מול ארה"ב שהיו הגבוהים ביותר בעשור האחרון. 

הממשל הסיני מדווח כי העודף המסחרי של סין מול ארה"ב גדל ב-17% לעומת 2017 והסתכם ב-323.23 מיליארד דולר ב-2018, על פי רויטרס זהו הנתון הגבוה ביותר מאז 2006. בשנה שעברה עלה הייצוא של סין לארה"ב ב-11.3% לעומת עלייה זעומה של כ-0.7% של הייבוא של סין מארה"ב בתקופה המקבילה.

על פי נתוני הממשל הסיני, עודפי הסחר הכוללים של סין לשנת 2018 הסתכמו בכ-351.76 מיליארד דולר. הייצוא ב-2018 עלה ב-9.9% לעומת 2017 כשהייבוא עלה ב-15.8% בהשוואה ל-2017.

למרות העלייה בעודפי הסחר בין סין לארה"ב, העודף המסחרי של סין בשנת 2018 היה הנמוך ביותר מאז שנת 2013, למרות שהיצוא היה הגבוה ביותר מאז 2011. המינהל הכללי של סין מסר כי החשש הגדול ביותר בנושא הסחר הוא אי ודאות חיצונית ומדיניות מכסי המגן אשר צפויות להוביל להאטת הסחר ב-2019.

בעוד הנתונים הרשמיים הצביעו על כך שהכלכלה הסינית החזיקה מעמד במשך מרבית השנה שעברה, נראה כי היא מאטה כעת עם ירידה בנתוני הייצור והייצוא, כאשר סכסוך הסחר שלה עם ארה"ב, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה, נמשך.

המשקיעים בסין קיבלו הבוקר אינדיקציה להשפעות מלחמת הסחר על הכלכלה הסינית, כאשר נתוני הייצוא הסיני לחודש דצמבר הצביעו על ירידה של 4.4% לעומת צפי לעלייה של 3% ולעומת גידול של 5.4% בחודש הקודם. גם הייבוא הסיני הצביע על ירידה של 7.6% בחודש דצמבר, לעומת צפי לעלייה של 5% ולעומת גידול של 3% בחודש הקודם. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה המסקנה? 14/01/2019 17:39
    הגב לתגובה זו
    הנזק שהוא גרם לארה"ב ולכלכלה העולמית הוא ענק, ואולי גם לא ניתן לתיקון...העיקר שיצא "גבר" בעיני הבוחרים הלבנים הימנים שלו
  • 1.
    מה זה אומר 14/01/2019 11:12
    הגב לתגובה זו
    חדשות אפילו מעולות...
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.