אירופה נסחרת תחץ לחץ: מדד הדאקס מאבד 1.4%

מדד הקאק הצרפתי מאבד 1.3%, כך גם מדד יורוסטוקס 50; דיווח: פסגת אופ"ק תדון בהגברת תפוקת הנפט
מערכת Bizportal | (5)

המדדים המובילים בבורסות אירופה נסחרים כעת תחת לחץ, וזאת כשברקע מלחמת הסחר מאיימת לעלות הילוך.

מדד הדאקס מאבד 1.4%, מדד הקאק יורד 1.2% ומדד יורוסטוקס 50 מאבד 1.3%. בתוך כך, החוזים העתידיים בוול סטריט מאבדים כעת עד 0.7% ומדד הפחד מזנק 9.5%.

נזכיר כי הבית הלבן הודיע ביום שישי האחרון על הטלת מכס בגובה 25% על מוצרים סיניים ב-50 מיליארד דולר, אשר הביאה בתגובה הטלת מכסים על ידי סין, בהיקף דומה, על ייבוא מוצרים מארה"ב. (לכתבה המלאה)

אקסלנס: "קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, טענה בשבוע שעבר כי החישוב של טראמפ בנוגע לגרעון הסחר הוא מוטעה, כיוון שהוא מתעלם מהסחר בשירותים ומתייחס רק לסחורות. לטענתה כאשר משקללים אותו מגלים תמונה הפוכה, שאירופה בעודף סחר מול ארה"ב ולכן לפי הטיעונים של טראמפ ארה"ב בכלל חייבת להם. אמריקאים מיהרו להגיב ולהאשים למשל שהשירותים שארה"ב מקבלת, ולמשל המוזיקה הגרועה של ג'סטין ביבר מקנדה, הם רק סיבה נוספת למלחמה ולא טיעון נגדה. להערכתנו גרעון הסחר בכלל לא מעניין את טראמפ, אלא רק משמש אותו כדי להפעיל לחץ כלכלי על הפחתת  חסמי סחר שמטילות מדינות על סחורה אמריקאית ובמיוחד נושא זכויות הקניין בסין. ולכן הוא לא נענה להצעה הסינית להגדלת היקף הרכישות מארה"ב ב-70 מיליארד דולר, ולכן הוא לא מתעניין בטענות של קאנצלרית גרמניה על עודף במאזן השירותים והכריז ביום שישי על הטלת מכסים בהיקף של 25% על מוצרים סינים בשווי 50 מיליארד דולר. באופן צפוי סין הסירה את הצעתה לרכש גומלין ואיימה על תגובה מידה כנגד מידה. טראמפ איים חזרה על תגובה הדדית ולמעשה תיאר מנגנון אוטומטי של תגובות הדדיות .כבר אין דרך חזרה, הוא הולך על כל הקופה. אנחנו שמים את הכסף על טראמפ".

מחיר הנפט נסחר תחת לחץ ברקע לדיווח לפיו פסגת אופ"ק צפויה לדון השבוע בהגברת התפוקה ב-300 אלף חביות. מחיר הנפט יורד 0.54% למחיר של 64.7 דולר לחבית. 

צריך לציין כי הפגישה הנוכחית של אופ"ק רוויה בניגוד אינטרסים. בשונה מהפגישה הקודמת, אז מחיר הנפט הנמוך שפגע בהכנסות המפיקות מנפט חיפה על האינטרסים המנוגדים, ערב הסעודית ורוסיה מעוניינות בהגברת התפוקה. (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הנפט יעלה-הדולר עולה הנפט נקוב בדולר-מדינות הנפט רגועות (ל"ת)
    שמואל 19/06/2018 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא 18/06/2018 15:35
    הגב לתגובה זו
    ?
  • 2.
    בא 18/06/2018 15:15
    הגב לתגובה זו
    על הזמן ,תישלח את המפציצים .....זה גם צורה של משא ומתן , במלחמת העולם ה2 ניהלו אותו משא ומתן עם יפן והצליחו יפה מאוד ,הדיקטטורה המונרכית שם נפלה .וקיבלו דמוקרטיה .
  • 1.
    בא 18/06/2018 15:06
    הגב לתגובה זו
    הם כולם יקבלו 72 בתולות אחרי המוות ,אפילו פוטין , אבל ......אף בתולה לא תסכים לקיים איתם יחסי מין . חבורת סוטים זקנים ומושחתים .
  • בא 18/06/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    אטיטיוד , אף אנטישמי או פסיכופת עוד לא ניכנס לגן עדן .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.