"חברות הון סיכון שמזרימות כסף לחברות סטארט-אפ ביטחוניות אמריקאיות, מכוונות את עיניהן לישראל ומשקיעות בחברות טכנולוגיה צבאיות שצמחו מאז שהמדינה יצאה למלחמה בעזה ובלבנון", נכתב בכותרת של העמוד הראשון של הוול סטריט ג'ורנל ב-16.3, "המחשבה שמאחורי השקעות אלו היא האמונה שחברות ישראליות יתחרו יותר ויותר על חוזים בארה"ב ובמדינות אירופה שבהן ההוצאות הצבאיות צפויות לעלות בשנים הקרובות. 

סטארט-אפ ישראלי אחד בשם קלע, השיג לאחרונה השקעות משתיים מחברות הון סיכון הגדולות בארה"ב המעורבות בשוק הביטחוני וכן מזרוע ההשקעות של סוכנות הביון המרכזית (ה-CIA). החברות הן Sequoia Capital, שמימנה את כל סבב ה-Seed של Kela ועבורה זו ההשקעה הראשונה בישראל ו- Lux Capital שנכנסה לסבב הבא ביחד עם משקיעים אחרים מה שהביא את הסכום הכולל שגויס עבור Kela ל-39 מיליון דולר. המוצר של קלע אינו נשק ספציפי, כמו מזל"ט או טיל", אמרה המייסדת והנשיאה חמוטל מרידור, "אלא תוכנה שמשלבת טכנולוגיות מסחריות וצבאיות, ליישומים כמו הגנת גבולות והמוצר הזה הוא רק הצעד הראשון עבור החברה, שמטרתה להתחרות על חוזים לפיתוח ושילוב מערכות נשק מרכזיות". 

מלחמת חרבות ברזל, כך הולך ומסתבר, לא רק שהחזירה לישראל את כוח ההרתעה אלא שהחזירה לישראל את מעמדה כ- כ-"Startup nation". האמינו לי שבין חברת קלע לבין שובה של עסקת WIZ-GOOG, בהערכה כפולה לחברה הישראלית בתוך שנה, לבין שורת החוזים שנחתמת לאחרונה בין התעשיות הצבאיות הישראליות לגופים ברחבי העולם יש חוט מקשר שכולל גם את הציפיות להגדלת תקציבי הביטחון באירופה והמזרח הרחוק בהשראת הדרישות של טראמפ. ישראל על המפה הביטחונית והטכנולוגית ואפשר להניח, די בביטחון, שסוכנויות מודי'ס-פיץ'-ו-S&P מהרהרות אם הורדת הדרוג של ישראל לא הייתה טעות. 

שובה של עסקת גוגל - וויז

שובה של עסקת  Alphabet(סימול:GOOG)- WIZ, בתוך פחות משנה והפעם בהערכה של 32 מיליארד דולר לחברה הישראלית, עלייה של כמעט % 50 מעל ההצעה האחרונה של גוגל, מצביעה שצדק מנכ"ל החברה הישראלית בהחלטתו לדחות את ההצעה הקודמת שנראתה לפרשנים כנדיבה ביותר. זה אומר שהאיש מבין היטב את הלך הרוח בשוק ההון בארה"ב וכנראה היה מודע להתקהלות של טובי החתמים סביב WIZ מה שאפשר לו לדחות הצעה כה נדיבה. 

• האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום
• אלפאבית נפרדת מ-CrowdStrike: תום תקופה או התחלה אסטרטגית חדשה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל מה שבלט הרבה מעבר להשקעת הענק של Alphabet זה השינוי בגישת ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, כולל שבע המופלאות, בנושא ההשקעות בישראל. הצעדים שעשתה גוגל לאחרונה, ביניהם העלאתן של שתי ישראליות לתפקידי ניהול בכירים בחברה, הגברות ענת אשכנזי, למנהלת הכספים של החברה ורות פורת לנשיאת ומנהלת ההשקעות, מצביעה על התפתחות חיובית נוספת שמתפתחת מול ישראל בעולם הטכנולוגיה ובוול סטריט. 

נראה שהשפעת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב על התנהגות ענקיות הטכנולוגיה בקשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני הולכת ומתפוגגת אל מול המציאות המתפתחת. העובדה שחברה כמו גוגל או אנבידיה, מייקרוסופט, אוראקל ואמאזון, שהן מהתומכות ומהמממנות המובילות של המפלגה הדמוקרטית ודעותיה עד לאחרונה, דווקא מגדילות מעורבותן בישראל לא נעלמת מעיני הפרשנים בוול סטריט ולבטח לא ממקבלי ההחלטות של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, שמתדרדרת במהירות מאז ההפסד בבחירות, גם בשל התנהגותה מול ישראל (לא רק כמובן). המפלגה הדמוקרטית מתחילה להבין שההתקרבות הבוטה לעניין הפלשתיני אינו עובד לטובתה, ההפך. 

 חברות הטכנולוגיה כך נראה "משתחררות" מהקשר לדמוקרטים ולאג'נדות שלהם כתוצאה מהבנתן שהטלת כל חוליי המזה"ת על ישראל היא טעות שעלולה לפגוע בעסקיהן ועדיף לזוז לכיוון המרכז ואולי אפילו להתקרב יותר לישראל. חברות הטכנולוגיה מבינות היטב את תוצאות הבחירות בארה"ב וההשלכות שלהן. הן מבינות שבין ההשפעה האוונגליסטית על מוקדי השלטון לבין השתלטות הרפובליקנית "מלא-מלא" על שלושת מרכזי הכוח של ארה"ב והירידה הברורה בפופולריות של הדמוקרטים כולל באוכלוסיות הלטיניות והשחורות, האווירה משתנית. הן מבינות שירח הדבש הזה, בין הדמוקרטים לעיליתה הטכנולוגית, הולך להסתיים כי זה פוגע בביזנס שנות עמדות, אינשאללה!!

• פאלו אלטו סוגרת רבעון עם רכישת ענק; התחזית שמרנית
• אודיטי עקפה את הציפיות, העלתה תחזית - וזינקה 23%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

אם כבר מדברים על פרמיות מטורפות אז השבוע נודע שחברת הבת של ענקית הרכב היפנית טויוטה (סימול:TM), ששמהToyota Tsusho  (סימול: 8015.T), רוכשת את החברה האמריקאית Radius Recycling (סימול:RDUS), בפרמיה של % 115 (ב-1.34 מיליארד כולל כול החובות והכול במזומן). שימו נא לב שהיפנים משלמים פרמיית ענק עבור חברה שהכנסותיה יורדות מזה 3 שנים, שעברה, ב-2024, להפסד תפעולי ושהרווח למניה שב-2022 הגיע ל-5.72 דולר עבר, בשנים 2023-4, להפסדים של 0.92 ושל 9.38 דולרים בהתאמה. כיוון שאת Radius Recycling אני מכיר היטב עוד מימיה כ- Schnitzer Steel ובגלל תמיכת המשפחה המייסדת ביהדות ובישראל, רציתי לשתף את הקוראים בניסיון להסביר מה הביא להצעה הנדיבה הזו של היפנים שלא כאמריקאים אינם ממהרים להציע פרמיה כ"כ גבוהה.  

תעשיית מחזור המתכות מתעוררת

תעשיית מחזור המתכות העולמית מתעוררת:Toyota Tsusho  נוסדה ע"י טויוטה ב-1936 על מנת לטפל בעניינים הכספיים של טויוטה. אבל עם השנים הוסיפה לעצמה פעילויות שונות שמטרתן לתמוך בהצלחה של חברת האם ובין השאר נכנסה לתחום הרכש והלוגיסטיקה של מתכות מסורתיות, כמו פלדה, נחושת ואלומיניום וגם ליצירת שרשראות ערך לחומרים חדשים ששוק הרכב המודרני דורש  ושמשתרעים על מגזרי תעשייה, מסחר וצרכנות רבים כולל חומרי גלם תעשייתיים, מוצרים חקלאיים וטכנולוגיה עילית. 

לחברה נוכחות עולמית באמצעות כ-900 חברות בת ושותפויות ברחבי העולם. מדוע החליטה החברה היפנית לבצע את הרכישה ובהערכה כה גבוהה? כי החברה, שהתחייבה עוד בתחילת שנות ה-80, לבנות "חברה מבוססת מיחזור" (באמצעות מיחזור גרוטאות מתכת ושחזור משאבים של כלי רכב ישנים) הבינה, בשנים האחרונות ובתגובה להגברת הדרישות החברתיות (בגלל הבעיות האקולוגיות) למימושה של "כלכלה מעגלית", שהיא חייבת להרחיב את עסקי המחזור שלה למגוון רחב של מגזרי חומרים, כולל פלסטיק וטקסטיל ("כלכלה מעגלית" זה מודל של ייצור וצריכה שכרוך בשיתוף, השכרה, שימוש חוזר, תיקון, שיפוץ ומיחזור של חומרים ומוצרים קיימים, במטרה להאריך את חיי המוצר. יותר מכך, Toyota Tsusho  הבינה שכדי להצליח בגדול בנושא הכלכלה המעגלית היא חייבת להרחיב עסקיה בארה"ב כיוון שכשליש מהכנסות קבוצת טויוטה כולה מגיע מהשוק האמריקאי, היא חברת הרכב השנייה בגודלה מבחינת מכירות רכבים בארה"ב,

והחשיבות של "כלכלה מעגלית" בתחום הרכב גדולה להתייעלות הפעילות ולכן גם לתחרות העזה בתחום. החברה היפנית הבינה שעל מנת להצליח במשימה היא חייבת לפעול במהירות ומכמה סיבות שהתפתחו בקשר לתעשיית הרכב, הפלדה והמיחזור. הדרך המהירה והקצרה להיכנס למקום מוביל הייתה לפיכך רכישת חברה אמריקאית קיימת שיכולה לספק לקבוצת טויוטה את המענה לשינויים ו-Radius התאימה ככפפה ליד. 

Radius היא אחת מחברות המיחזור המובילות בצפון אמריקה ומפעילה רשת נרחבת של למעלה מ-100 מתקנים, כולל של פירוק אוטומטי ומיחזור מתכות ברחבי ארצות הברית, קנדה ופורטו ריקו וזאת לצד מפעל ייחודי לעבוד פלדה עם כבשן קשת חשמלי באורגון מה שמאפשר ל-Radius, באמצעות רשת זו, להוביל ברכישה, עיבוד ומיחזור של מתכות ברזליות ולא ברזליות ובמתן אספקה יציבה של חומרים ממוחזרים איכותיים באמצעות טכנולוגיות עיבוד ומיון מתקדמים ללקוחות בכל העולם (תוכלו לראות את נתוני המחזור של Radius  לשנת 2024 בהודעת חברת Toyota Tsusho לבורסה)

באמצעות עסקה זו שואפת החברה היפנית, לשלב את החוזקות של Radius עם היכולות שלה כדי לבנות שרשרת אספקה במעגל סגור שבמרכזה חומרים ממוחזרים, מערך אסטרטגי שיתחזק אספקת חומרי מחזור באיכות גבוהה בצפון אמריקה. בקצור, החברה היפנית מחויבת, באמצעות הרכישה, להרחיב עוד יותר את יוזמות הכלכלה המעגלית שלה ולהאיץ את מאמציה גם להשגת ניטרליות פחמן באמצעות עסקה זו. רכישה של חברה כמו Radius Recycling הפכה במהירות למהלך קריטי כדי להצליח בהתחייבויות שלה. זו למעשה הייתה הסיבה בגללה החליטה טויוטה להציע ל-Radius Recycling "הצעה שאי אפשר לסרב לה" והיפנים ניצלו את המצב שנוצר בתעשיית המתכות (שלוש שנים של עודפי הצע שהביאו לירידות מחירים ולמשבר) ושפגע קשות ב Radius Recycling.

הסיפור המדהים על סם שניצר

Radius Recycling, נוסדה ב-1906 ע"י מהגר יהודי מרוסיה בשם סם שניצר, שהתיישב בפורטלנד שבאורגון ושבנה לאורך שנים את אחת החברות המובילות למחזור מתכות ברזליות ושאינן ברזליות בארה"ב. החברה גייסה פעמיים, ב-1993 וב-1996, אז בשם Schnitzer Steel, כי לאחר ההנפקה הראשונה הבינה המשפחה שהביקוש לפסולת מתכות ילך ויגדל עם הגידול בתעשיית הרכב. הם קראו נכון את מפת ההתקדמות הטכנולוגית והאמינו שיגיע הרגע שבו ישתלם (גם בגלל ההתקדמות הטכנולוגית וגם בגלל גורם כלכלת הגודל שמתפתחת) כלכלית לאסוף פסולת, לעבד אותה ולייצר מתכות שהביקוש להן, הן מתעשיית הרכב והן מתעשיות אחרות, כמו הבניין והתשתית, ירקיע שחקים. כך הציגו את החברה בהנפקה השנייה שבצעה ב-1996, "ערמות גלגלי הפלדה, המסמרים החלודים והמכשירים המחורצים במגרש הגרוטאות של Schnitzer Steel, לאורך כביש 99 במערב יוג'ין, אכן נראות כמו ערמות של זבל. אבל הזבל הזה שווה מיליוני דולרים ועם הזמן יהיה שווה הרבה יותר". חברת שניצר, לאחר ההנפקות, שיפצה את המתקנים שלה ומחפשת רכישות חדשות. מעצמת הגרוטאות שבסיסה בפורטלנד רוצה לתפוס נתח גדול יותר מהשוק הצומח בעולם למתכת ממוחזרת. "אנליסטים בתעשייה טוענים", אמר דובר החברה, "שמדינות בדרום מזרח אסיה מתפתחות במהירות וזקוקות לפלדה וברזל להמשך ההתפתחות. הן רעבות במיוחד למתכת ממוחזרת ליצירת תשתית ומוצרים בני קיימא. חברת שניצר ממוקמת היטב כדי להשביע את התיאבון שלהם. יצרנית הפלדה הגדולה בעולם, סין, מתקשה לספק הביקוש בסין, אין להם באמת חומר גלם למחזור ואז יש בעיה לשאר מדינות האזור שצומחות. הם חייבים להשיג את הפלדה במקום אחר ואנחנו, עם נמלי מים עמוקים בטאקומה שבפורטלנד ובאוקלנד שבקליפורניה, עם מתקני איסוף חזקים שיצרנו, נמצאים בעמדה טובה לספק את כל זה". 

תבדקו מה קרה בסין בשנים שלאחר 1996 ותגלו שהשניצרים צדקו. אלא שמשפחת שניצר שחזתה היטב את ההתפתחויות לא יכולה הייתה לחזות את נפילת הנדל"ן בסין בין 1996 ל- 2020 שגררה אחריה האטה כלכלית בסין וגם לא את עליית תפוקת הפלדה בהודו מכ-143 מיליון טון לשנה ב-2019 ל-180 מיליון טון ב-2023, מה שהביא למשבר והעביר את Radius להפסדים. ולבסוף, במחצית השנייה של 2024 נראה היה שהמשבר בסין מסתיים ושוק המתכות  משתפר ובטויוטה הבינו ש"צריך לסגור עסקה עם Radius" ולכן הציעו פרמיה כ"כ נדיבה.

אבל הייתה עוד סיבה להצעה הנדיבה, Tamara Lundgren שמה, היו"ר-נשיאה ומנכלי"ת של Radius, שמאז 2008 מובילה את החברה וללא ספק אחת המנהלות המובילות בעולם, נתנה ראיון לפני כשנה לחברת הייעוץ מקנזי,,  שמבחינתי אומר שכדאי מאוד לבדוק כדאיות השקעה ב-Toyota Tsusho (שנסחרת בכול הבורסות המובילות בעולם) ובעיקר בגלל התרומה שיכולה לספק החברה בתחום המיחזור בעולם.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.