אירופה פתחה בעליות שערים - הפוטסי מטפס ב-0.4%

המדדים המובילים פתחו בעליות שערים תוך שהאירופאים שבעי רצון ממגמת ההחלשות המתמשכת של האירו ביחס לדולר. הלילה הגיעו הצמד לשיא בן שלושה חודשים בכוחו של הדולר
חזי שטרנליכט |

הבורסות באירופה פתחו את המסחר במגמה של עליות שערים. כל זאת כשברקע מתחזק הדולר לשיא בן שלושה חודשים ביחס לאירו. הצמד הגיעו לרמת 1.2826 דולר לאירו במהלך הלילה שחלף. מניות חברות השבבים והטכנולוגיה מובילות את המגמה החיובות הבוקר.

מדד הדקס עולה בפרנקפורט בכ-0.56% ל-4,363 נקודות, מדד הפוטסי מטפס בלונדון ב-0.49% ל-4,965 נקודות, מדד הקאק-40 של פריס מוסיף 0.39% ל-3,973 נקודות, מדד היורו סטוקס 50 עולה ב-0.41% ל-3,049 נקודות.

מניות אינפיניון פתחו את המסחר בתוספת של 1.8% לערכן. היקפי המסחר הגדולים של החברה האירופאית עם ארה"ב עשויים להרוויח מהתחזקות הדולר והחלשות האירו כנגדו. מניות חברת שירות המחשבים קאפ-ג'מיני פתחו בהתחזקות של 1.7%.

בתחום הפיננסים נסחרות מניות הבנק ההולנדי ABN אמרו בירידה של 1.3%. הבנק מסר כי הרווח התעפולי שלו ירד בצורה ניכרת ל-1.34 מיליארד אירו ברבעון הרביעי, מהיקף של 1.53 מיליארד אירו בעת המקבילה.

בתחום הספורט וההנעלה נסחרות מניות פומה בעליה של 0.3%. החברה מסרה לאחרונה על זינוק בהיקפי הרווחים שלה ברבעון שחלף. הללו הסתכמו ב-31 מיליון אירו, גידול של 24% ביחס לעת המקבילה אשתקד.

עדיין בתחום הספורט, הפעם למגרשי הכדורגל. מניות מועדון הספורט מאנצ'סטר יונייטד פתחו בזינוק של 2.5%. המועדון הודיע על הצעת רכש שלישית מהמיליארדר מלקולם גלייזר מארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.