מעבירים הילוך: המהירות המותרת בפועל בכביש 6 תעלה ל-130 קמ"ש

אכיפת המהירות בכביש 6 כמו בשאר כבישי הארץ תהיה החל מחריגה של 10% מהמהירות המרבית המותרת, כך שמהירות הנסיעה בפועל בכביש 6 תוכל להגיע עד ל- 130 קמ"ש
יואב כהן | (2)

שר התחבורה, ישראל כץ, החליט היום (ג') להעלות את מהירות הנסיעה המרבית המותרת בכביש 6 ל- 120 קמ"ש, במקום 110 קמ"ש כיום, זאת, במסגרת הנחיות לקביעת מהירויות הנסיעה, ברשת הדרכים בישראל שאושרו לפני כשנתיים.

אכיפת המהירות בכביש 6 כמו בשאר כבישי הארץ תהיה החל מחריגה של 10% מהמהירות המרבית המותרת, כך שמהירות הנסיעה בפועל בכביש 6 תוכל להגיע עד ל- 130 קמ"ש. העלאת המהירות תיכנס לתוקף בקרוב

על פי תקנות התעבורה ניתן כיום לנסוע בדרך מהירה במהירות של עד 110 קמ"ש ובדרך שאינה עירונית ואינה מהירה עד 100 קמ"ש. העלאת המהירות המרבית המותרת מצריכה את תיקון התקנה על ידי שר התחבורה ואישורה בועדת הכלכלה של הכנסת.

השר כץ החליט להעלות את מהירות הנסיעה בכביש 6 ובכבישים נוספים בארץ לאחר שהתברר כי בכל אותם כבישים שבהם עלתה מהירות הנסיעה ל-100 או ל-110 קמ"ש, על פי החלטתו, לפני כשנתיים לא נרשמה כל השפעה שלילית ולא חלה כל הרעה על בטיחותם של הנהגים בכבישים.

בד בבד אושרה גם העלאת מהירות בכבישים מהירים נוספים בארץ ל-110 קמ"ש ועם החריגה שמשטרת ישראל מאפשרת ניתן יהיה להגיע בפועל עד ל- 120 קמ"ש. בנוסף לכך אישר כץ להעלות את המהירות במספר קטעי דרך נוספים ל- 100 קמ"ש, במקום 90 כיום.

על פי ההמלצות שיכנסו לתוקפם בקרוב תעלה מהירות הנסיעה בכביש מספר 1 בין ירושלים לתל אביב, בקטעים שבין מחלף גנות למחלף בין שמן ומחלף לטרון למחלף שער הגיא ל- 110 קמ"ש (בפועל ל-120 קמ"ש) ,במקום 100 קמ"ש כיום ובכך ליצור רצף של נסיעה במהירות של 110, ממחלף שער הגיא ועד מחלף גנות.

בכביש מספר 2 (כביש החוף) בקטע שבין קיסריה לחיפה תעלה מהירות הנסיעה מ- 100 קמ"ש ל-110 קמ"ש. בשלב הראשון תעלה מהירות הנסיעה בקטע שבין קיסריה ועד עתלית ולאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות בכביש תעלה מהירות הנסיעה ל- 110 קמ"ש עד חיפה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חתם על העלאת המהירות זה כאילו שחתם על תעודות פטירה. (ל"ת)
    שדגכ 30/12/2012 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השתגעתם 25/12/2012 17:05
    הגב לתגובה זו
    והרי אין משהו אחר שמעניין אותכם חוץ מכמות הדוחות. בגללכם יורידו משרת שר ללא תיק. לא בעצם יעלו עוד את מחיר המים/חשמל.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי