גוליבר מעדכנת: ניתן היתר לחיפוש אורניום בנגב, רישיון 'שחר' עלול להילקח
חברת גוליבר מספקת היום שתי חדשות למשקיעים, אחת חיובית ואחת שלילית. חברת חיפושי הנפט של רמי קרמין מעדכנת היום כי היא צפויה לקבל בימים הקרובים רישיון לחיפוש אורניום. עם זאת, מנגד, בפעילות חיפושי הנפט באזור 'ים המלח' היא נתקלת בחילוקי דעות מול הממונה על ענייני הנפט - דבר אשר עלול להעמיד את עתיד הרישיון בסכנה.
נתחיל דווקא מהחדשות הטובות, גוליבר עדכנה היום כי אתמול קיבלה מכתב מהפיקוח על המיכרות על פיו תקבל היתר חיפוש לאחר שתשלם את האגרה. ההיתר אותו ביקשה גוליבר הוא לחיפוש אורניום אשר נתגלה ברישיון היבשתי 'מאיה' (אשר פקע). כחלק מן הבדיקות שביצעה החברה גילתה חברת הבת זרח יהש סימנים של אורניום.
גוליבר מתכננת להיעזר במומחים מחו"ל ולייבא ציוד ומיכשור מיוחד לצורך תוכנית החיפושים. האורניום נתגלה באזור חתרורים שבנגב בעומק רדוד. גוליבר מתכוונת להרחיב את בור הקידוח ולבצע בדיקות מיוחדות כדי לזהות את המתכות שנמצאו ולהעריך את היקפן.
נזכיר כי לגוליבר ישנו הסכם עם זרח שבה גוליבר היא זאת שמחפשת את האורניות. בתמורה, זרח עשויה לקבל תמלוג בשיעור של 12.5% מהמתכות הרדיואקטיביות שיופקו על ידה.
האם רישיון 'שחר' יילקח?
החדשות הטובות פחות מגיעות מכיוון רישיון 'שחר' שבאזור ים המלח שבו מתכננת גוליבר לבצע קידוח. תוקפו של הרישיון עומד לפוג בסוף השנה ובגוליבר מבקשים להאריכו בחודש אחד על מנת להכניס שותף יחד איתה אל תוך הרישיון.
במשרד האנרגיה והמים (לשעבר משרד התשתיות) ציינו כי הם דוחים את הבקשה להאריך את הרישיון אך גוליבר ביקשה לשקול שוב את הנושא. בשלב זה טרם התקבלה תשובת המשרד, אך אם לא ייאפשר את הארכה, הרי שרישיון 'שחר' יפקע ויוחזר לידי המדינה.
אין מדובר בסכסוך הראשון בין משרד התשתיות לבין קבוצת גוליבר וזרח. הסכסוך הראשון פרץ בשנה שעברה לאחר שבמשרד התשתיות לקחו את רישיון 'צוק תמרור' שבו הופקו מאות חביות נפט ליום בטענה שהרישיון אינו כלכלי. בתגובה, הגישו גוליבר וזרח עתירה לבג"צ נגד משרד התשתיות.
- 5.מבין 22/12/2011 16:00הגב לתגובה זוכי הנהלת גוליבר וזרח הגישו נגדו בגצ על צוק תמרור וכנראה בית המשפט יחייב את משרד התשתיות להחזיר להם את צוק תמרור - למעשה מי שעושה את הבעיות זו היועצת המשפטית של משרד התשתיות שחוות דעתה על חוסר הכלכליות של צוק תמרור הולכת להידון בבגצ ואולי לחסל את הקריירה שלה במשרד התשתיות ומכיוון שהיא המחליטה האם להאריך תוקף רשיונות או לא היא כמובן תתנגד לכל בקשה של גוליבר/זרח שיקחו לגוליבר את שחר יותר טוב בשביל המחזיקים שילכו ישר על מאגר גוליבר בלי עיכובים מיותרים
- 4.טרגן איציק 22/12/2011 15:23הגב לתגובה זואף שהרישיון דומה במאפינים שלו
- 3.גוליבר הדבר הגדול הבא!!!! (ל"ת)רן 22/12/2011 15:03הגב לתגובה זו
- 2.מושיקו 22/12/2011 12:15הגב לתגובה זוכשהתחילו לחפש פה גז ונפט אף אחד לא האמין שימצאו ושגילו פה כמויות גדולות של גז ונפט פתאום כולם קפצו על העגלה וביקשו להצטרף ככה אני מאמין שיהיה גם בתחום האורניום שבו גוליבר היא חלוצה מה שעוד לכו תדעו מה עוד הם יגלו בחיפושים שלהם
- 1.אני 22/12/2011 11:57הגב לתגובה זולפי דעתי גוליבר עוד לא אמרה את המילה האחרונה והיא עוד תיתן בעתיד הלא כל כך רחוק קפיצה גדולה למעלה אבל זאת רק דעתי
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
