גוליבר מעדכנת: ניתן היתר לחיפוש אורניום בנגב, רישיון 'שחר' עלול להילקח
חברת גוליבר מספקת היום שתי חדשות למשקיעים, אחת חיובית ואחת שלילית. חברת חיפושי הנפט של רמי קרמין מעדכנת היום כי היא צפויה לקבל בימים הקרובים רישיון לחיפוש אורניום. עם זאת, מנגד, בפעילות חיפושי הנפט באזור 'ים המלח' היא נתקלת בחילוקי דעות מול הממונה על ענייני הנפט - דבר אשר עלול להעמיד את עתיד הרישיון בסכנה.
נתחיל דווקא מהחדשות הטובות, גוליבר עדכנה היום כי אתמול קיבלה מכתב מהפיקוח על המיכרות על פיו תקבל היתר חיפוש לאחר שתשלם את האגרה. ההיתר אותו ביקשה גוליבר הוא לחיפוש אורניום אשר נתגלה ברישיון היבשתי 'מאיה' (אשר פקע). כחלק מן הבדיקות שביצעה החברה גילתה חברת הבת זרח יהש סימנים של אורניום.
גוליבר מתכננת להיעזר במומחים מחו"ל ולייבא ציוד ומיכשור מיוחד לצורך תוכנית החיפושים. האורניום נתגלה באזור חתרורים שבנגב בעומק רדוד. גוליבר מתכוונת להרחיב את בור הקידוח ולבצע בדיקות מיוחדות כדי לזהות את המתכות שנמצאו ולהעריך את היקפן.
נזכיר כי לגוליבר ישנו הסכם עם זרח שבה גוליבר היא זאת שמחפשת את האורניות. בתמורה, זרח עשויה לקבל תמלוג בשיעור של 12.5% מהמתכות הרדיואקטיביות שיופקו על ידה.
האם רישיון 'שחר' יילקח?
החדשות הטובות פחות מגיעות מכיוון רישיון 'שחר' שבאזור ים המלח שבו מתכננת גוליבר לבצע קידוח. תוקפו של הרישיון עומד לפוג בסוף השנה ובגוליבר מבקשים להאריכו בחודש אחד על מנת להכניס שותף יחד איתה אל תוך הרישיון.
במשרד האנרגיה והמים (לשעבר משרד התשתיות) ציינו כי הם דוחים את הבקשה להאריך את הרישיון אך גוליבר ביקשה לשקול שוב את הנושא. בשלב זה טרם התקבלה תשובת המשרד, אך אם לא ייאפשר את הארכה, הרי שרישיון 'שחר' יפקע ויוחזר לידי המדינה.
אין מדובר בסכסוך הראשון בין משרד התשתיות לבין קבוצת גוליבר וזרח. הסכסוך הראשון פרץ בשנה שעברה לאחר שבמשרד התשתיות לקחו את רישיון 'צוק תמרור' שבו הופקו מאות חביות נפט ליום בטענה שהרישיון אינו כלכלי. בתגובה, הגישו גוליבר וזרח עתירה לבג"צ נגד משרד התשתיות.
- 5.מבין 22/12/2011 16:00הגב לתגובה זוכי הנהלת גוליבר וזרח הגישו נגדו בגצ על צוק תמרור וכנראה בית המשפט יחייב את משרד התשתיות להחזיר להם את צוק תמרור - למעשה מי שעושה את הבעיות זו היועצת המשפטית של משרד התשתיות שחוות דעתה על חוסר הכלכליות של צוק תמרור הולכת להידון בבגצ ואולי לחסל את הקריירה שלה במשרד התשתיות ומכיוון שהיא המחליטה האם להאריך תוקף רשיונות או לא היא כמובן תתנגד לכל בקשה של גוליבר/זרח שיקחו לגוליבר את שחר יותר טוב בשביל המחזיקים שילכו ישר על מאגר גוליבר בלי עיכובים מיותרים
- 4.טרגן איציק 22/12/2011 15:23הגב לתגובה זואף שהרישיון דומה במאפינים שלו
- 3.גוליבר הדבר הגדול הבא!!!! (ל"ת)רן 22/12/2011 15:03הגב לתגובה זו
- 2.מושיקו 22/12/2011 12:15הגב לתגובה זוכשהתחילו לחפש פה גז ונפט אף אחד לא האמין שימצאו ושגילו פה כמויות גדולות של גז ונפט פתאום כולם קפצו על העגלה וביקשו להצטרף ככה אני מאמין שיהיה גם בתחום האורניום שבו גוליבר היא חלוצה מה שעוד לכו תדעו מה עוד הם יגלו בחיפושים שלהם
- 1.אני 22/12/2011 11:57הגב לתגובה זולפי דעתי גוליבר עוד לא אמרה את המילה האחרונה והיא עוד תיתן בעתיד הלא כל כך רחוק קפיצה גדולה למעלה אבל זאת רק דעתי
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
