לא עוזבים את המסך: הישראלי צופה 232 דקות ביום בטלוויזיה, 'קשת' שולטת

הישראלים צופים יותר ויותר בטלוויזיה ובקיץ אנחנו בכלל בטטות כורסא; ככל שאנחנו מתבגרים, הטלוויזיה הופכת לחברה הטובה ביותר שלנו; ו'קשת' היא זכיין הטלוויזיה ששולט לנו במסך. כל עולה מסיכום נתוני הצפייה לשנת 2011 שנערך על ידי הוועדה הישראלית למדרוג, ומפורסם היום (יום ב'). נתוני הצפייה של הוועדה למדרוג מבוססים על פאנל המורכב מ-580 בתי אב וכ-2,100 פרטים, המהווים מדגם סטטיסטי מייצג של אוכלוסיית בעלי המקלטים בישראל, ששיעורה 93% מכלל האוכלוסייה. ממוצע מקלטי הטלוויזיה למשפחה ממוצעת בישראל בשנה החולפת, עומד על 2.16. כמעט 4 שעות ביום מול המסך הישראלי צפה בממוצע 232 דקות בטלוויזיה מדי יום. מדובר על הנתון הגבוה ביותר בעשור האחרון, וגבוה ב-7 דקות ביחס לזה של 2010. ביחס לשאר העולם, הישראלי צפה בטלוויזיה פחות מהאמריקאי (283 דקות), והאנגלי (242 דקות), אבל יותר מהרוסי (226 דקות), הגרמני, הצרפתי, האוסטרלי וההולנדי. על פי פילוח דמוגרפי של זמן הצפייה הממוצע, עולה כי נשים בנות 18 ויותר, צפו בממוצע 284 דקות ביום, מול גברים בני 18 ויותר, עם 221 דקות. בני 65 ויותר צפו בממוצע 359 דקות, כמעט פי שלושה מבני 18-24, שצופים ביום 121 דקות. תל אביב ממוצע הצפייה עומד על 285 דקות, בדרום וביהודה ושומרון הממוצע עומד על 207 דקות, ואילו בירושלים - רק 204 דקות. אפשר לייחס זאת לאחוז החרדים ושומרי המסורת הגבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית, מה שמוריד את ממוצע הצפייה. מה היה החודש עם ממוצע דקות הצפייה הגבוה ביותר? על פי הנתונים, עולה כי באוגוסט, החודש החם בשנה בו התרחשה המחאה החברתית, ממוצע הצפייה עמד על 243 דקות. חודשים מאי ויוני היו עם מספר דקות הצפייה הנמוך ביותר - 225 ביוני ו-223 במאי. מנכ"ל הוועדה למדרוג, ד"ר יפעת בן חי-שגב, כי הגידול בזמן הצפייה בטלוויזיה משקף את עוצמתו של המדיום הטלוויזיוני שמעמדו נותר בלתי מעורער למרות התפתחות מדיומים מתחרים. לדבריה, "התחזקות הטלוויזיה מתאפשרת הודות ל-3 מגמות מקבילות: המדיום הטלוויזיוני סופג לתוכו את תקשורת האינטראקטיב ומרחיב את פעילותו ברשת, הטכנולוגיה החדשה, בכללה אמצעים לצפייה נדחית רק מגדילים את 'זמן המסך', והתוכן החזק והמוצלח השנה מגדיל את סך הצפייה". 'האח הגדול' שולט ומה היו התכניות הנצפות ביותר בשנת 2011 בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית? באופן לא מפתיע, הממוצע העונתי של 'האח הגדול' (העונה החלה ב-2010, הנתונים מתייחסים ל-2011, א"כ) עמד על 35.9%, 'בית ספר למוזיקה' עם 33.9% במקום השני, ו'מאסטר-שף' שהניבה 32.3%. בסך הכל ל'קשת' 8 תכניות בעשירייה הפותחת, ל'רשת' תכנית אחת - 'המרוץ למיליון', וכך גם 'חדשות 2' עם 'חדשות שבת'. הז'אנר הנצפה ביותר בישראל הוא עדיין הריאליטי, עם 6 מתוך 10 התכניות המובילות. אחריו מדובר בבידור וסאטירה עם 3 תכניות, ובסוף - בתכנית חדשות. בפרקים בודדים בשנת 2011, עולה כי גמר 'מאסטר-שף' היה התכנית הנצפית ביותר עם 46.1%, ואילו גמר 'כוכב נולד' היה השני - עם 40.9%. הפרק האחרון של 'בית ספר למוזיקה', בלי גמר או חצי גמר, במקום הרביעי עם 37.4%. ד"ר בן חי-שגב מסבירה כי כדאי לתת את הדעת לכך שב-2011 נרשמו מספר אירועים חדשותיים מרכזיים, בהם שחרורו של גלעד שליט והפגנות המחאה החברתית בקיץ: "אם מחברים את הצפייה במשדרי החדשות המיוחדים של ערוצים 1,2,10 באירועים אלו אשר שודרו במקביל, מתקבלים נתוני צפייה גבוהים מאד, חסרי תקדים ביחס לאירועי מדיה מן העבר. מאז חודש אוגוסט אנו עדים לעלייה בצפייה בחדשות בשיעורים חסרי תקדים במערב. הישראלים מחוברים בטבורם לחדשות ואקטואליה כחלק משגרת יומיום קיומית". אירוע חדשותי משמעותי? הקהל נדבק למסך דוגמא לכך, היא אירועים ספציפיים ששודרו במקביל ב-3 הערוצים הארציים - 1, 2 ו-10. בשחרור גלעד שליט ב-18 באוקטובר צפו יחדיו ב-3 הערוצים 46.4% (28.2% ב'חדשות 2', 12.5% ב'חדשות 10' ו-5.7% בערוץ1). במשדר הלילה המיוחד בעקבות המתקפה בדרום ב-20 באוגוסט צפו 44.9%, ואילו במשדר הלילה של הפגנת המחאה החברתית ב-6 באוגוסט, צפו ב-3 הערוצים 42.8%. אגב, הישראלים מעדיפים את ערוצי הברודקאסט הארציים - ערוצים 1, 2, 10 ו-33, ערוץ 'חינוכית 23', והערוצים היעודיים 9 ו-24. נתח הצפייה בשעות הפריים-טיים בערוצים אלה עומד על 60% מול 40% בכבלים ובלוויין. בשנה שעברה שיעור הצופים בברודקאסט עמד על 57%. באשר לנתח הברודקאסט, ציינה ד"ר בן חי-שגב, כי היקפו חסר תקדים ביחס לערוצי הברודקאסט במערב: "בארה"ב למשל עמד נתח הצפייה בערוצי הברודקאסט בשעות הפריים-טיים בשנת 2010 על כ-37% בלבד. דומיננטיות הברודקאסט בישראל משקפת את תפקודו כמדורת השבט בחברה הישראלית, הצעירה יחסית בהשוואה לדמוקרטיות מערביות אחרות. חרף העובדה שכשמונים אחוז מבתי האב בישראל מחוברים לטלוויזיה רב-ערוצית, מדי ערב בערבו בשעה שמונה הם בוחרים לצפות בתכנים ישראליים. המימד הציבורי בישראל כל כך חזק, עד כדי כך שגם כאשר אנחנו מצויים במרחב הפרטי של ביתנו אנו לא מסוגלים להתנתק ממדורת השבט. כלומר, גם הפרטי בישראל הוא ציבורי".