דודו זקן: "המציאות ממשיכה להפתיע אותנו, לבנקים חשיפה ישירה לגוש האירו"

המפקח על הבנקים: "לווים גדולים מהווים סיכון". יו"ר בנק לאומי: "קידום הכלכלה הפלסטינית הוא אינטרס של ישראל"
ג'וש דוקרקר | (3)

המפקח על הבנקים, דודו זקן, התייחס היום (א') בועידת עסקים בתל אביב למצב הבנקים בסביבת המשבר האירופי והאתגרים העומדים בפניהם. לדבריו הכלכלה הגלובלית נותנת את אותותיה על הבנקים בישראל וגם המחאה החברתית לא נעלמה מעיניו.

"למרות הערכות המצב והתרחישים הנבחנים, המציאות ממשיכה להפתיע אותנו", אמר זקן, " אירוע רודף אירוע, או שאולי אנו נמצאים באירוע מתמשך, שממשיך להתגלגל תוך שהוא עולה מדרגה נוספת בכל שלב".

"רווחיות הבנקים יורדת בתקופות שפל והאטה, ואילו בתקופות גיאות, הרווחיות עולה", הסביר זקן את ביצועי הבנקים בעת האחרונה ומדגים, "רק לפני 3 שנים, בעת המשבר הפיננסי הגדול ראינו תשואה להון אפסית במערכת הבנקאית".

על המשבר האירופי הזהיר המפקח כי "לבנקים חשיפות ישירות לגוש היורו, בעיקר דרך פעילותם מול מוסדות פיננסיים אירופאים. יש גם חשיפות עקיפות לגוש היורו, דרך ההשפעה של מיתון בגוש האירו. ניתן אמנם להסיט פעילות לשווקים אחרים אך לא מדובר במהלך פשוט".

בזירה המקומית, הבנקים חשופים בעיקר להאטה בפעילות במשק הישראלי דרך עלייה בחובות מסופקים, ירידה בהכנסות ממימון וירידה בהכנסות תפעוליות. הריכוזיות תפסה מקום נכבד ברשימת הסיכונים. "אנו רואים בסיכון האשראי ללווים גדולים סיכון מערכתי, שכן, הלווים הגדולים ביותר בבנקים הם, בדרך כלל, גם לווים גדולים בשוק החוץ בנקאי".

לדבריו הדרך לטיפול במצב היא דרישה להגדלת רמת ההון ושל איכות ההון. בנוסף, המחאה החברתית זוכה להכרה, "עתה ברור כי לא ניתן להתעלם מקולו של הציבור".

יו"ר בנק לאומי

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    huru 11/12/2011 21:53
    הגב לתגובה זו
    הכל למראית עין.
  • 2.
    מני 11/12/2011 21:25
    הגב לתגובה זו
    עם התעשייה שלנו תפתח להם את הכלכלה ויהיה לכולנו שמח - ההודעה מטעם בנק לאומי לפלסטין - אני את החשבון שלי עוד אעשה עם החשבון שלי אצלם
  • 1.
    כל שוק ההון חייב להיות תחת פיקוח של בנק ישראל (ל"ת)
    מ 11/12/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.