ועדת הכלכלה: הבנקים לא יגבו עמלת פירעון מוקדמת מלווים שפונו מדירותיהם
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעתו של ח"כ איתן כבל לתקן את חוק הבנקאות ולאסור על גביית עמלת פירעון מוקדם בעת מימוש נכס בעיקר מימוש דירות שמושכנו. המטרה היא שהבנק לא יגבה עמלת פירעון מוקדם במקרה שבו לווה לא עמד בתשלומי המשכנתה שלו, במקרה וזו דירתו היחידה.
כיום רשאים הבנקים לגבות עמלת פירעון מוקדם במקרה שנתנו הלוואה לרכישת דירת מגורים אם הלקוח מעוניין לפרוע אותה לפני תום תקופת ההחזר. לפי ההצעה, מי שלא הצליח לעמוד בתשלומים ובשל כך מומש הנכס שמשכן לא יצטרך לשלם גם את אותה עמלת פירעון מוקדם, על מנת להקל עליו את הנטל הכלכלי.
החשש הוא כי במקרים שבהם מחיר מימוש הנכס יעלה על מחיר ההלוואה ואז הבנקים יגבו את עמלת הפירעון המוקדם מהמעט שנשאר לאותה משפחה שנזרקה מביתה. כרמל שאמה הכהן, יו"ר הועדה, הציע לקבוע כי במקרה שבו התמורה עולה על סכום החוב יישאר בידי המפונים לפחות חלק מהכסף. לפי הצעתו, אם התמורה מהמכירה תהיה פי 1.3 מהחוב הלווה לא יצטרך לשלם את העמלה. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים שטענו כי היו"ר מבקש לבצע שינוי דרמטי בהצעת החוק. "היינו מוכנים לגלות רגישות ולוותר על משהו לטובת הלווים, אבל זה שינוי מרחיק לכת", אמר מנהל קשרי החוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ'".
"הסיכוי שבסוף יישאר עוד כסף בידיים של הלווה הוא קלוש, אני כבר 20 שנה עוסק בנושא הזה ואני לא זוכר שמישהו נזרק מדירתו ועוד נשאר לו כסף ביד", אמר ח"כ כבל. לחלופין הציע היו"ר שאמה-הכהן לקבוע כי לווה שמפונה מדירתו לא ישלם את עמלת הפירעון המוקדם כל עוד התמורה ממכירת הנכס תהיה נמוכה מ-2.5 מיליון שקלים צמוד למדד. הצעתו זו של היו"ר התקבלה למרות התנגדות הבנקים והחוק אושר כאמור לקריאה שנייה ושלישית.
- 7.כל הכבוד יש חכ ששווה כל הכבוד (ל"ת)נתן 23/11/2011 12:21הגב לתגובה זו
- 6.מדוע קולו של שאמה לא נשמע בנושא דלק-נדלן? (ל"ת)האם חייב משהו לתשובה 22/11/2011 17:56הגב לתגובה זו
- צדוק 22/11/2011 22:22הגב לתגובה זודווקא הוא כן עושה ופעול ישר כוח
- 5.ש " לילה פמפלי" לא יודע שפישר פנה לאטיאס לווסת (ל"ת)לא יכול להיות 22/11/2011 17:30הגב לתגובה זו
- 4.אבי 22/11/2011 15:36הגב לתגובה זואנשים לא יכולים לאורך זמן לשלם 60% מההכנסות משכנתא
- 3.פשוט מצחיק 22/11/2011 15:31הגב לתגובה זוכבר 5 שנים אנשים מחכים לירידה במחירי הנדל" ן בקצב הזה נראה את אותם אנשים כותבים תגובות עוד 5 שנים הנדל" ן ירד ב 40% ב 50% ב 90%
- זה בשביל שיישאר לך כסף לגרעינים (ל"ת)טל 22/11/2011 16:57הגב לתגובה זו
- 2.לא חיי בסרט 22/11/2011 15:18הגב לתגובה זואנשים חיים בדירות ממשוכנות ומרגישים שזה שייך להם
- מישהו אמר סרט? 22/11/2011 21:23הגב לתגובה זודירה בלי משכנתא. ובגלל זה אתה גם מייחל לנפילת מחירים של 40%, כאילו שמי שלקח משכנתא גנב ממך משהו. אם לא נולדת להורים טייקונים אז כנראה שאתה כן חי בסרט.
- מישהו אמר סרט? 22/11/2011 21:23הגב לתגובה זודירה בלי משכנתא. ובגלל זה אתה גם מייחל לנפילת מחירים של 40%, כאילו שמי שלקח משכנתא גנב ממך משהו. אם לא נולדת להורים טייקונים אז כנראה שאתה כן חי בסרט.
- מישהו אמר סרט? 22/11/2011 21:23הגב לתגובה זודירה בלי משכנתא. ובגלל זה אתה גם מייחל לנפילת מחירים של 40%, כאילו שמי שלקח משכנתא גנב ממך משהו. אם לא נולדת להורים טייקונים אז כנראה שאתה כן חי בסרט.
- 1.כל הכבוד לח" כ שאמה הכהן-אל תירא ואל תחת. (ל"ת)אלי 22/11/2011 15:13הגב לתגובה זו
- אל תחת? (ל"ת)טל 22/11/2011 15:36הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
