ספיבק-יונה: טרכטנברג - "תיקון קוסמטי בלבד שיבוטל בחוק ההסדרים"
"450,000 איש יצאו לרחוב והתשובה: לא מכינים תקציב חברתי חדש, אלא מזיזים סעיפים בתוך התקציב. לכן הסכום החדש שאפשר יהיה לקבל הוא בין 1 ו-3 מיליארד שקל, קיצוץ בביטחון שעליו יכריע רה"מ", כך הודיע היום פרופ' אביה ספיבק, מצוות ספיבק יונה, לאחר ששוחררו כיווני הדוח של ועדת טרכטנברג. "זהו תיקון קוסמטי בלבד ולא שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות." יוסי יונה אומר כי לאחר ניתוח השינויים על פי הראיונות של שר האוצר ושל טרכטנברג, נראה כי השינויים יהיו קטנים, תוך איסור מוחלט לפרוץ את מסגרת התקציב. "זה הסכום שאמור להספיק לכל ההוצאות המתוכננות? חינוך לגיל הרך, יום לימודים ארוך, סיוע בשכר דירה אבל כיון שדברים אלו עולים יותר "המהלך יוחל בהדרגה עד שיתפשט לכל הארץ". כמה זמן? 30 - 40 שנה? הרי בעוד שנה-שנתיים הם יבוטלו בחוק ההסדרים. זה פשוט עצוב." לדברי ספיבק ויונה, סדרי הגודל שבהם מדובר הם קטנים. לדוגמא, העלאת מס החברות באחוז אחד מביאה הכנסה של 700 מיליון שקל - סכום זעום יחסית למה שצריך. "האם אפשר לעשות משהו אחר כדי להיענות באמת לבקשות של המחאה? כמובן, צריך רק לרצות. צריך להעלות ביותר את מס החברות - לא עד 25% אלא עד 31%." ספיבק מוסיף כי המשמעות של אי פריצת מסגרת התקציב חסרת היגיון כלכלי מציינים חברי הועדה: "הרי את המסים הנוספים אפשר לנצל כדי להגדיל את ההוצאות, שקל תמורת שקל. כך לא יגדל הגירעון ולא יהיה סיכון ליציבותה של המדינה. אבל מיטת סדום של התקציב ממשיכה לשלוט בנו. מכאן: ההעלאה במס החברות ובמס רווחי הון תשמש להורדת מסים במקום אחר- נקודות זיכוי לאבות, הפחתות מסי קניה, הפחתת מס על הדלק ומכסים." לסיכום, אומרים השניים כי "אפשר לבטל הרבה פטורים, אבל לא לחסל את קרנות ההשתלמות. כאשר פועלים ברצינות, אפשר לייצר סה"כ תוספת מסים של 20 מיליארד שקל שאת כולם אפשר להוציא. אלו 2.5% תוצר. אם זה אפשר להתחיל לשנות דברים. מה שמגיע מהועדה הוא אכזבה."
- 2.כדי להבין מי אלה ספיבק-יונה תחפשו בגוגל (ל"ת)יוסי יונה זכות השיבה 15/09/2011 15:59הגב לתגובה זו
- 1.עכשו הפרופסורים מאשרים ועדת מריחה (ל"ת)מנהיג המהפכה 15/09/2011 15:44הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
