דוחות

רבעון טוב לאלעד קנדה: רשמה גידול של 34% ברווח הנקי ונהנתה משערוך נכסיה

חברת הנדל"ן בשליטתו של יצחק תשובה מסכמת את הרבעון השני של השנה עם התקדמות בפרויקטים City Nature במונטריאול ו-Emerald City בטורונטו
לירן סהר | (5)

חברת אלעד קנדה, בשליטתו של יצחק תשובה, מסכמת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של כ-5.1 מיליון דולר קנדי, לעומת כ-3.8 מיליון דולר קנדי בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-34%.

השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה נכון ליום 30 ביוני 2011 עלה והחברה רשמה במהלך הרבעון השני רווח הנובע משערוך השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בסך של כ- 3.9 מיליון דולר קנדי. העלייה בשווי השוק ההוגן של נדל"ן להשקעה ברבעון השני של 2011 נבעה בעיקר מתנאי שוק חיוביים שהביאו לירידה בשיעורי ההיוון (Cap Rate).

הכנסות החברה גדלו הרבעון בכ-4% והסתכמו בכ-24.4 מיליון דולר קנדי, זאת לעומת כ-23.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהמגזר המסחרי והדיור המוגן. במגזר המגורים להשכרה נרשמה יציבות על אף הריסת שני בניינים ב- Parkway Forest, אשר הוחלפו בשני בניינים חדשים שנבנו, כחלק מתכנית הייזום של פרויקט Emerald City ואשר תהליך ההשכרה שלהם מתקדם כמתוכנן ושיעור התפוסה בהם הגיע ל- 71% נכון ל-30 ביוני 2011. יש לציין כי דמי השכירות הממוצעים ליחידת מגורים בשני הבנינים החדשים גבוהים משמעותית בהשוואה לשני הבניינים אשר נהרסו בשנת 2010.

במהלך הרבעון השני המשיכה החברה לקדם את הקמת השלב הראשון של פרויקט המגורים City Nature במונטריאול אשר בנייתו צפויה להסתיים ברבעון הרביעי של השנה. החברה שיווקה 98% מיחידות הדיור (143 מתוך 146 יח"ד). שיווק השלב השני של הפרויקט ממשיך כמתוכנן כאשר נכון למועד הדו"ח עלה שיעור השיווק ל- 63% מיח"ד (102 מתוך 162 יח"ד). בנייתו של השלב השני החלה במהלך הרבעון הראשון של השנה. החל מהרבעון הרביעי של של 2011, עם תחילת מסירת הדירות בשלב הראשון, צפויה החברה להתחיל להכיר ברווחים בגין שלב זה.

בנוסף, החברה שיווקה 433 מתוך 478 יח"ד (91%) של השלב הראשון של פרויקט Emerald City בטורונטו. כעת החברה מתמקדת בשיווק השלב השני של הפרויקט ונכון למועד הדו"ח עלה שיעור השיווק של שלב זה ל- 80% (323 מתוך 404 יח"ד). עבודות הדיפון והחפירה של השלב הראשון החלו במהלך הרבעון השני, העבודות בשלב השני של הפרויקט צפויות להתחיל בהמשך השנה.

שי ברוורמן, מנכ"ל החברה, מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון המעידות על המשך הצמיחה בפעילות החברה. הכלכלה הקנדית ממשיכה להפגין עוצמה ויציבות, עובדה שמסייעת לנו להמשיך כמתוכנן עם התכנית העסקית שלנו וכן להשיג התקדמות משמעותית עם פעולות המחזור של הלוואות אשר צפויות להפחית את שערי הריבית לצד הארכת תקופת הפרעון בריבית קבועה ונמוכה יותר, על אף אי הוודאות בשווקים הפיננסים בעולם."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אין בושה !!! (ל"ת)
    חיים בלה לה לנד 31/08/2011 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הם חוגגים ואני בוכה משער 110 בדלק נדלן (ל"ת)
    חוגגים 31/08/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חיים 31/08/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    השקענו נתנו בך אמון משכת משכורות אימות תחזיר את כל הגנבות מיד!!! משפחת שודדי ים חסרי בושה!!!
  • 2.
    אבא' לה בוא נחזיר את מה שלקחנו מהמשקיעים (ל"ת)
    אלעד תשובה 31/08/2011 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גזלן כמו אביו !!לא להאמין לכלום!!עד שיחזירו (ל"ת)
    אבנר 31/08/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.