אקירוב נזהר: "החלטנו להפחית את תחזית העודף התפעולי מהמלונות בי-ם"
חברת אלרוב נדלן מסמכת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של מחזיקי המניות שהסתכם בכ-66.5 מיליון שקל, זאת לעומת כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 262.9 מיליון שקל, לעומת כ- 145.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה בסך 83.6 מיליון שקל ומעליה בהכנסות מהפעלת בתי מלון, עקב רכישתו של מלון לוטסיה בפריז, ברבעון השלישי של 2010 שהסתכמו ברבעון בכ- 102.4 מיליון שקל לעומת כ- 63.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל ברבעון הסתכמו בכ- 23.9 מיליון שקל, לעומת כ- 22.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 45.4 מיליון שקל לעומת כ- 39.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה, שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי בהקמה ואת מלונות החברה בירושלים ובפריס, ליום 30.6.2011 הסתכם בכ-5.175 מיליארד שקל (כולל שווי נדל"ן שנמכר לאחר תאריך המאזן) לעומת כ- 4.301 מיליארד שקל בסוף שנת 2010. עיקר הגידול נבע מרכישתו של בניין משרדים בשוויץ A-tec, מהתחזקות האירו והפרנק השוויצרי שתרם לעליה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בצרפת ובשוויץ וכן מהמשך ההשקעה של החברה בשני נכסים שנמצאים בשלבי בניה בשוויץ ובלונדון.
שתי הפעילויות העיקריות של הקבוצה הינן נכסים מניבים ותיפעול בתי מלון. הכנסות הקבוצה משכ"ד מנכסים מניבים ועודף מתפעול בתי מלון בעשור האחרון צמחו בשיעור ממוצע של כ- 22.5% לשנה. הקבוצה הכריזה כי היא שואפת להציג ב-6 השנים הבאות שיעור צמיחה ממוצע שיהיה בין 18% ל- 20% לשנה מפעילויות אלו כלומר להגיע להכנסות של כ- 1 מיליארד שקל מפעילויות אלו בתום התקופה דהיינו עד תום 2016.
אלפרד אקירוב, יו"ר החברה מסר: "עסקת רכישת בניין A-tec בשוויץ, מדגימה היטב את יתרוננו באיתור נכסים איכותיים בתשואות ראויות שניתן להשביחם. העלות הכוללת של העסקה הסתכמה כ- 104 מיליון פר"ש לא כולל הוצאות. לאחרונה ביצענו הערכת שווי חיצונית ונקבע כי שווי הנכס הינו כ- 140 מיליון פר"ש. כך שבתום שנתיים מרכישת הנכס צפויה הקבוצה להחזיר את המקורות העצמיים ששימשו לרכישתו."
עוד הוסיף אקירוב כי "לאחר בחינה מחודשת בעקבות האירועים בעולם ובמיוחד במזרח התיכון החלטנו להפחית את תחזית העודף התפעולי ממלונות החברה בירושלים לכ- 85 מיליון שקל בשנת 2011. להערכתנו הירידה תהיה נקודתית ותתייחס לשנה הנוכחית בלבד. יחד עם זאת ולמען הזהירות המאפיינת את הקבוצה פנינו למעריך המלונות על מנת שיבחן שוב את שווי המלונות והוחלט להפחית את השווי בספרים. אנו ממשיכים לפעול לאיתור נכסים נוספים, המתאימים לאסטרטגיית ההשקעה שלנו, עם דגש על שוויץ, אשר כלכלתה שוב מוכיחה את איתנותה ויציבותה."
החברה תחלק לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי השנתי המיוחס לבעלים של החברה בנטרול עליה וירידה בשווי נדל"ן להשקעה, עליה וירידה בשווי ניירות ערך שלא מומשו ובנטרול השפעת המס על כל אלה.
בתקופת הדוח חילקה החברה דיבידנד בסך של 1.25 שקל למניה ובהיקף כולל של כ- 28.8 מיליון שקל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
