דוחות

מגדילים הוצאות מו"פ: תפרון צמחה ב-15.6%, רשמה תזרים שלילי של 1.52 מיליון דולר

ההפסד התפעולי הצטמצם בכ-43%; עמית מרידור, המנכ"ל: "החברה צופה גידול משמעותי במכירות ללקוחות MASS MARKET וכניסה לשוק האירופי"
הדס גייפמן | (2)

חברת תפרון, העוסקת בתחום ההלבשה התחתונה, הלבשת הספורט ובגדי ים וחוף פירסמה היום (ד') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה, כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-28.8 מיליון דולר, צמיחה של כ-15.6% לעומת מכירות של כ-24.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד התפעולי הצטמצם בכ-43% והסתכם בכ- 1.3 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-2.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי תזרימי (EBITDA - רווח לפני ריבית, מס, פחת ומוניטין) הסתכם בכ-507 אלף דולר , לעומת כ-12 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה תפרון הפסד של כ-1.75 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-1.93 מיליון דולר ברבעון המקביל. במהלך הרבעון שרפה החברה כ-1.52 מיליון דולר מפעילות שוטפת וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-4.22 מיליון דולר.

עמית מרידור, מנכ"ל תפרון אמר עם פרסום הדו"חות כי החברה צופה גידול משמעותי במכירות ללקוחות MASS MARKET וכניסה לשוק האירופי. לדבריו, "תפרון הגדילה את הוצאות הפיתוח ואנחנו משקיעים מאמצים רבים בהשקת מוצרים חדשים לשוק הספורט כבר בשנת 2012. מוצרים אלו יאפשרו לנו לחזור ולהוביל את עולם האל-תפר, תחום בו החברה משקיעה בטכנולוגיה חדשה לחלוטין. התוצאות הראשוניות חיוביות מאוד".

ארנון טיברג, יו"ר תפרון הוסיף, כי הגברת הפעילות בשוקי היעד באירופה ובצפון אמריקה, ההשקעה המשמעותית בפיתוח מוצרים חדשים והשמירה על רמת מובילות טכנולוגית, מתבטאים בהמשך גיוס לקוחות קמעונאיים גדולים חדשים, בשביעות רצון ובהבעת אמון גבוהה מצד הלקוחות האסטרטגיים הקיימים, המתבטאים גם בגידול בהזמנות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צור 18/08/2011 06:44
    הגב לתגובה זו
    איפה שכולם התקשו מרידור מצליח ופורץ קדימה- יש על מי לסמוך
  • 1.
    אמיר 17/08/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    בדרך הנכונה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.