לנדאו לוחץ על הגז: החליט להסב ארבע טורבינות פחם בחדרה לשימוש בגז טבעי
במשרד התשתיות פועלים להקטנת צריכת הפחם במשק ולוחצים על חברת חשמל להגביר את השימוש בגז טבעי. שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הנחה את חברת חשמל להסב ארבע מתוך שש הטורבינות בתחנת הכוח אורות רבין (בחדרה) הפועלות באמצעות פחם לטורבינות המופעלות בגז טבעי בגיבוי פחם.
מהלך זה נועד כדי לשמר את יכולתה של חברת חשמל לספק חשמל לציבור בשעת מחסור או תקלה. לדברי לנדאו, "הסבת היחידות תביא לכך שבתוך כשלוש שנים כל תושבי יישראל ייהנו מחשמל נקי וזול יותר. כמו כן, תושבי חדרה, קיסריה יוכלו ליהנות מאוויר נקי ומאיכות חיים טובה יותר".
במקביל להחלטה זו הנחה שר התשתיות את מנהל רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות לפעול בכדי להקפיא, בשלב זה, את הליכי התכנון להקמתו של מתקן קבוע לקליטת גז טבעי נוזלי (גט"ן LNG). במקום זה הוחלט להמשיך ולפעול להקמתו המהירה של המצוף הימי (בואיי buoy) על מנת שיהיה תפעולי כבר בסוף 2012.
ההחלטה להקפאת הליכי תכנון המתקן הקבוע התקבלה לאור כמויות הגז הטבעי שיוכל לספק המצוף הימי (בואיי buoy) ביחס לזמן הקצר הנדרש להקמתו מחד, והתפתחות משק הגז הטבעי בישראל וגילויי המאגרים לאורך חופי ישראל מאידך. השר הודיע כי מספר חודשים לאחר הפעלת המצוף, תתבצע הערכת מצב לאור התפתחותו של משק הגז ותיבחן נחיצותו של הקמת מתקן קבוע לגז נוזלי.
"מדינת ישראל עלולה להימצא במחסור של גז טבעי החל מהרבעון השלישי של 2012. המצוף הימי הוא פתרון מהיר שנועד לסייע להמשך אספקה רציפה ואמינה של גז טבעי לתקופה זו. מדובר במתקן בעל חשיבות אסטרטגית ליכולת המדינה להבטיח אספקת גז רציפה לתחנות הכוח בישראל ולשמירה על הביטחון האנרגטי שלה", אמר השר.
הקמת המצוף הימי תוכל לספק למשק גז טבעי נוזלי, בקצב של בין 1.5-2.5 BCM בשנה. המתקן מורכב ממצוף (BUOY) השקוע במי הים ומחובר עם כבלים גמישים לקרקעית הים. מצוף זה יחובר למערכת ההולכה הארצית לגז טבעי שמפעילה חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, באמצעות צנרת שתונח בים, ממנו עד למערכת הארצית מול חופי חדרה.
- 2.בגבעות יש ריח גז מסוכן איפה הירוקים איפההה .? (ל"ת)נתי 01/08/2011 11:29הגב לתגובה זו
- 1.איש גבעות 01/08/2011 11:06הגב לתגובה זוכבוד השר מה עם הגז מגבעות?הוא לא טוב,לא איכותי,לא כשר?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
