לנדאו לוחץ על הגז: החליט להסב ארבע טורבינות פחם בחדרה לשימוש בגז טבעי
במשרד התשתיות פועלים להקטנת צריכת הפחם במשק ולוחצים על חברת חשמל להגביר את השימוש בגז טבעי. שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הנחה את חברת חשמל להסב ארבע מתוך שש הטורבינות בתחנת הכוח אורות רבין (בחדרה) הפועלות באמצעות פחם לטורבינות המופעלות בגז טבעי בגיבוי פחם. מהלך זה נועד כדי לשמר את יכולתה של חברת חשמל לספק חשמל לציבור בשעת מחסור או תקלה. לדברי לנדאו, "הסבת היחידות תביא לכך שבתוך כשלוש שנים כל תושבי יישראל ייהנו מחשמל נקי וזול יותר. כמו כן, תושבי חדרה, קיסריה יוכלו ליהנות מאוויר נקי ומאיכות חיים טובה יותר". במקביל להחלטה זו הנחה שר התשתיות את מנהל רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות לפעול בכדי להקפיא, בשלב זה, את הליכי התכנון להקמתו של מתקן קבוע לקליטת גז טבעי נוזלי (גט"ן LNG). במקום זה הוחלט להמשיך ולפעול להקמתו המהירה של המצוף הימי (בואיי buoy) על מנת שיהיה תפעולי כבר בסוף 2012. ההחלטה להקפאת הליכי תכנון המתקן הקבוע התקבלה לאור כמויות הגז הטבעי שיוכל לספק המצוף הימי (בואיי buoy) ביחס לזמן הקצר הנדרש להקמתו מחד, והתפתחות משק הגז הטבעי בישראל וגילויי המאגרים לאורך חופי ישראל מאידך. השר הודיע כי מספר חודשים לאחר הפעלת המצוף, תתבצע הערכת מצב לאור התפתחותו של משק הגז ותיבחן נחיצותו של הקמת מתקן קבוע לגז נוזלי. "מדינת ישראל עלולה להימצא במחסור של גז טבעי החל מהרבעון השלישי של 2012. המצוף הימי הוא פתרון מהיר שנועד לסייע להמשך אספקה רציפה ואמינה של גז טבעי לתקופה זו. מדובר במתקן בעל חשיבות אסטרטגית ליכולת המדינה להבטיח אספקת גז רציפה לתחנות הכוח בישראל ולשמירה על הביטחון האנרגטי שלה", אמר השר. הקמת המצוף הימי תוכל לספק למשק גז טבעי נוזלי, בקצב של בין 1.5-2.5 BCM בשנה. המתקן מורכב ממצוף (BUOY) השקוע במי הים ומחובר עם כבלים גמישים לקרקעית הים. מצוף זה יחובר למערכת ההולכה הארצית לגז טבעי שמפעילה חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, באמצעות צנרת שתונח בים, ממנו עד למערכת הארצית מול חופי חדרה. אל המצוף תתחבר לפי הצורך אונייה המכילה גז טבעי במצב נוזלי, אשר תגזז את הנוזל על גבי האנייה (העברה ממצב צבירה נוזלי לגז) ותזרים את הגז דרך המצוף אל מערכת ההולכה הארצית.
- 2.בגבעות יש ריח גז מסוכן איפה הירוקים איפההה .? (ל"ת)נתי 01/08/2011 11:29הגב לתגובה זו
- 1.איש גבעות 01/08/2011 11:06הגב לתגובה זוכבוד השר מה עם הגז מגבעות?הוא לא טוב,לא איכותי,לא כשר?
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
