2010 - שנת שיא ברווחי מלונות ישראל: זינקו 25% לכ-1.5 מיליארד שקל
רווח המלונות בשנת 2010 היה כ-1.5 מיליארד שקל, כמעט זהה לרווח של שנת 2008 שהייתה שנת שיא בתיירות. ב-2009 ירד רווח המלונות ל-1.2 מיליארד שקל, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שהגיע לשיאו באותה השנה.
אחוז הרווח מסך ההכנסות בעשור הנוכחי נע בין 3% ב-2001, שהיה הערך הנמוך ביותר מאז תחילת הסקר, לשיא של 19% בשנת 2008. בשנת 2009 נאמד הרווח ב-17% בעקבות הירידה הגדולה במספר לינות התיירים (שנבעה ככל הנראה מביטולים שנרשמו עקב העלייה במתיחות הביטחונית באזור ומהמשך המיתון הכלכלי בעולם, בשנת 2010 הורה אומדן הרווח על עלייה לרמה הגבוהה שנרשמה ב-2008 והיווה 19% מסך ההכנסות של המלונות.
לאחר שנות השפל בתיירות (2001- 2003) רשמו בתי המלון מ-2004 עד 2008 עלייה מתמדת בהכנסות: בשנים 2004 ו- 2005 קצב הגידול של ההכנסות (כל שנה לעומת קודמתה) היה גבוה במיוחד מעל 18%, בשנים 2009-2006 ההכנסות עלו בכ- 5.5%. בשנת 2010 קצב גידול ההכנסות כ- 7%.
בניתוח התוצאות לפי ערים, העלייה הגדולה ביותר בהכנסות בשנת 2008 לעומת 2007 נרשמה בירושלים (עלייה של 12%) ובנתניה (עלייה של כ-11%). לעומתן, בערים אילת וחיפה נרשמו עליות נמוכות ביותר (1%-2%); בטבריה, בשפת ים המלח ובתל אביב-יפו נרשמו עליות מתונות של בין 4%-6%; בהרצלייה נרשמה ירידה קלה של כ- 3% . בשנת 2008 ההכנסות הגבוהות ביותר נרשמו באילת (כ-27% מסך הכנסות המלונות) בתל אביב- יפו (18%) ובירושלים (17%). העלייה הגדולה ביותר ברווח הייתה במלונות רמה III (כ-35%), אולי מפני שאחוז ההכנסות ברמה זו היה הגבוה ביותר. העלייה המתונה ביותר הייתה ברמה I כ-4.5%.
עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, אומר כי הרווחיות בשנת 2010 אמנם גבוהה מהעשור הקודם, אבל עדיין אינה מספקת ואינה מצדיקה השקעה במלונות חדשים. "ענף המלונאות הוא ענף עתיר השקעות הון ונושא עימו סיכון גבוה בעקבות המצב הגיאופוליטי באזור. התנאים הללו מחייבים החזר השקעה של לפחות 10% בשנה. לצערנו, מלבד מאשר בתל אביב, ביתר חלקי הארץ אנו רחוקים מיעד זה, ומשום כך לא נבנים בארץ בעשור האחרון כמעט מלונות חדשים. עד שלא נראה שיפור מהותי ברווחיות ובהחזר ההשקעה - לא יקומו מלונות חדשים ועובדה זאת גם מסבירה מדוע יזמי מלונות ממקדים בשנים האחרונות את עיקר פעילותם בחו"ל".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
