חוסר אמון בחברת אדומים: גייסה 30.7 מיליון שקל, הרוב המכריע מבעל השליטה

הנפקת הזכויות המעט בעייתית שביצעה חברת האנרגיה המתחדשה גרמה לבעלי המניות להצביע ברגליים וההיענות הייתה אפסית. בעל השליטה אלכס דמביצר הגדיל את אחזקותיו בחברה מ-68% לכ-84%
תומר קורנפלד | (5)

בעלי המניות של אדומים הצביעו ברגליים בהנפקת הזכויות שביצעה החברה הפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה אשר תכננה לגייס מבעלי המניות הקיימים עד 42 מיליון שקל הצליחה אמנם לגייס 30.7 מיליון שקל, אולם הרוב המכריע של הסכום הגיע מבעל השליטה אלכס דצמביצר שהזרים לחברה 28 מיליון שקל.

על הנפקת הזכויות המעט בעייתית כתבנו ב-Bizportal כבר לפני מספר ימים כאשר הסברנו כי שיעור ההטבה בהנפקה היה מאוד משמעותי והסתכם בלמעלה מ-50%. גם מבנה ההנפקה שהוצע על ידי החברה היה בעייתי ודרש מבעלי המניות להכניס את היד לכיס ולהזרים סכומים הגבוהים משמעותית מהיקף השעתם. לידיעה בהרחבה

חוסר אמון בחברה הביע גם בעל המניות השני בגודלו בחברה שאול עבודי אשר החזיק כ-10% ממניות החברה בטרם ההנפקה אך לא השתתף בהנפקת הזכויות וגרם לכך שחלקו ידולל - וככל הנראה יחדל מלהיות בעל עניין בחברה. עוד נציין כי בעקבות הנפקת הזכויות, עלה חלקו של בעל השליטה בחברת האנרגיה המתחדשת אלכס דמביצר מ-68% לכ-84%.

בחברת אדומים מתכננים לנצל את הכסף שגויס לטובת השקעות. בחברה מתכננים לרכוש ארבע מערכות סולאריות בהשקעה של 75 מיליון שקל. חלקה של אדומים בהשקעה זו (הון עצמי) יעמוד על כ-17 מיליון שקל. כמו כן, לאחרונה רכשה החברה 50% מגרין ריי הפועלת בתחום האנרגיה סולארית בהיקף של 14-15.5 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלכס יונוסוב 22/06/2011 11:09
    הגב לתגובה זו
    אנרגיה ירוקה היא העתיד! משאבי העולם רק מתכלים. בעתיד הלא רחוק מקור האנרגיה העיקרי יהיה אנרגיה סולארית. זו חברה לטווח בינוני עד ארוך. כשבעל שליטה מכניס יד עמוקה לכיס כדי למממן את פעילות החברה זה אומר דרשני. יש דברים שהוא יודע שכותבי הכותרת המוזרים של ביזפורטל כנראה לא יודעים.
  • 3.
    לכל כתבי ביזפורטל 22/06/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    להיות בצד שלו כי הוא יודע הכי טוב את הפוטנציאל של החברה שלו ואת המהלכים הבאים בחברה שנסתרים מהציבור. קיבלתם שיעור מס' 1 בשוק ההון.
  • 2.
    צחי נימני 22/06/2011 09:35
    הגב לתגובה זו
    חברות מהתחום שלה כמו אנלייט נסחרות פי 3 מההון העצמי . הזכויות לא נוצלו כי אנשים היו בהלם להביא כסף לחברה . הם יבכו דם שלא מימשו
  • 1.
    שאול עבודי 22/06/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין בחברה ומאמין במנכ" ל . אדומים היא מכונה לייצור מזומנים . זה שהאכילו אותי - זה דבר אחר .
  • האח הגדול 22/06/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
    קטו עליך, תואכל אותם לארוחת הבוקר , התרעת וצדקת
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי