מעביד שקיזז משכר מינימום של עובד זר תשלומים בקשר לתיווך בעבודה בניגוד לחוק חויב בפיצויי הלנת שכר בגובה 25,000 ש"ח
העובדות
----------------
סבטלנה זודורז'נה (להלן: "העובדת"), מהגרת עבודה אזרחית אוקראינה, אחות במקצועה, בעלת וותק של 16 שנות עבודה.
שמחה רצון (להלן: המעבידה ) היא קשישה בת 90, אשר אושר לה להעסיק עובדת זרה לצורך טיפול בה במסגרת עזרה סיעודית.
נתן רצון (להלן: המעביד ) הוא בנה של המעבידה, אשר מתגורר עימה.
המעביד, באמצעות מתווכת מאוקראינה, יצר קשר עם העובדת והציע לה לעבוד אצל המעבידה כעובדת סיעודית והעובדת הסכימה לכך.
המעביד טען, כי שילם למתווכת באוקראינה סכום של 3,000 דולר, לאחר שהובהר לו שאין ביכולתה של העובדת לשלם סכום זה כדמי תיווך. לטענתו, הוצע לו לשלם את דמי התיווך במקום העובדת ולנכות את הסך הנ"ל משכרה. בנוסף, הוצע לו לממן את כרטיס הטיסה של העובדת לישראל בסך של 426.02 דולר (2,012.58 ש"ח) ולנכותו משכרה.
המעביד טען, כי העובדת הסכימה להסדר זה.
נקבע בחוזה, כי שכרה יעמוד על סכום של 300$ לאחר כל הקיזוזים, ובתום שנת עבודה שכרה יעלה ל- 350$. בנוסף, הוסכם בחוזה, כי המעביד ישלם לעובדת מידי חודש בחודשו סך של 50 ש"ח כהוצאות אישיות וכן הוצאות נסיעות ממקום עבודתה למקום מגוריה.
העובדת הגיעה לישראל ביום 3.4.06, ובאותו היום החלה לעבוד אצל המעבידה והתגוררה בביתה עד ליום 16.10.06, מועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים.
זמן קצר לאחר הפסקת עבודתה של העובדת, היא הגישה תביעה לבית הדין האזורי, ובה תבעה הפרשי שכר מינימום, תשלום שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, דמי חגים ופיצויי הלנת שכר.
כעת, מערערת העובדת על פסיקת ביה"ד האזורי לעבודה, בו התקבלה באופן חלקי תביעתה. עיקר הדיון נסב אודות טענת תשלום פיצויי הלנת שכר ותשלום שכר מינימום.
העובדת טענה, בין היתר, כי המעבידים לא היו רשאים לחייב אותה בדמי תיווך בזמן העסקתה, לאור ההוראה המפורשת האוסרת זו הקבועה בסעיף 69ד לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 (להלן : חוק שירות התעסוקה). בנוסף, מן הראוי היה להשית על המעבידים פיצויי הלנה בשיעור מלא, גם מכיוון שלפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958, אין לנכות משכר העבודה יותר מרבע השכר, ובמקרה הנוכחי נוכה קרוב למחצית השכר. עוד טענה, כי היא זכאית להשלמת שכר בגובה של 1,855 ש"ח ולא בגובה 1,200 ש"ח כפי שפסק בית הדין האזורי, שכן לא היה מקום להכשיר את הניכויים בגין מגורים, ביטוח רפואי, הוצאות נלוות ודמי כלכלה. העובדת טענה בעניין זה, כי לא הוכח שהמעבידים דאגו לביטוח בריאות עבור העובדת, ולכן לא היה מקום לנכות משכרה בגין ביטוח זה. כך גם לא היה מקום לניכויים אחרים משכר העובדת, אותם הכשיר בית הדין האזורי. על כן, יש לחייב את המעבידים בסך של 12,057 ש"ח בגין הפרשי שכר ולא בסך של 7,800 ש"ח, כפי שפסק בית הדין האזורי.
פסק הדין
---------------------
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בחלקו וקבע, כי באשר לפיצויי הלנה, עסקינן בעובדת זרה שמעסיקה שלל ממנה קרוב למחצית משכר המינימום, לו היא זכאית, בטענה של זכות קיזוז עבור דמי תיווך, בקשר להבאתו של עובד הזר ארצה ולשם קבלת היתר להעסקתו. זכות קיזוז זו יש בה עבירה על סעיף 69ד לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, האוסר גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר בקשר לתיווך בעבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר. גם לשכה פרטית אינה רשאית לגבות ממבקש עבודה תשלום בגין דמי תיווך. חזקה על חוק שיש לו אספקטים עונשיים, שהוא בידיעת הציבור.
נקבע, כי לא ניתן לקבל את ניסיון המעביד להיתלות במידע מגורמים אחרים בלתי מוסמכים לגבי ההיתר לניכוי הסכומים משכר העובדת. מדובר בשכר מינימום שהופחת בשיעור של קרוב למחצית השכר, תוך ביצוע עבירה פלילית על חוק שירות התעסוקה.
אי תשלום שכר מינימום מהווה אף עבירה על חוק שכר מינימום שהעונש עליה הוא קנס מינהלי או מאסר. לפי חוק זה, ביה"ד רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום, לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שייראה לו צודק בנסיבות העניין.
בענייננו עלה הניכוי על רבע שכרה של העובדת, ולפיכך הפרו המעבידים גם את סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר. מול הנסיבות המחמירות הנ"ל המחייבות פסיקת פיצויי הלנה בשיעור מלא, נראה כי הלנת השכר לא הייתה מתוך זדון. לכן, במקום הפרשי ההצמדה והריבית שנפסקו בביה"ד קמא, יתווסף לסכום הקרן בגובה 7,800 ש"ח סך של 25,000 ש"ח כפיצויי הלנה.
אשר לשאר הניכויים, מעביד המעסיק עובד זר רשאי לנכות משכרו עבור מגורים הולמים והוצאות וכן את הניכוי המותר בעד ביטוח רפואי. כן רשאי המעביד לזקוף 10% משכר המינימום עבור הוצאות הכלכלה שסופקה לעובד, בנסיבות מסוימות. לפיכך, המעבידים רשאים היו לנכות משכרה של העובדת סכומים שונים בגין המגורים בדירה, הוצאות נלוות והוצאות כלכלה, סכומים שלא עולים על הקבוע בדין ובפסיקה.
אשר לניכוי עלות הביטוח הרפואי, המעבידים לא טענו כי הם רשאים לנכות משכר העובדת ולכן לא היה מקום לקבוע כי הם רשאים לנכות רכיב זה משכרה. לפיכך, על המעבידים לשלם לעובדת סכום נוסף בגין ביטוח רפואי בצירוף פיצויי הלנה בגובה 2,000 ש"ח.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
