'מעריב' של דנקנר. דסק"ש השלימה בחמישי החולף את רכישת השליטה בקבוצת 'מעריב', והיום כבר מופיע טור של הבוס החדש נוחי דנקנר בשער העיתון, בו הוא פורס את משנתו ומבטיח עצמאות עיתונאית למערכת.

העיתון זכה בחודשים האחרונים ללא מעט אזכורים שלא קשורים בהכרח לצד המקצועי. גל הפיטורים הגדול אותו חשף אייס, סגירת מוספים, שינויים מבניים, החלפת ראשים, מצוקת הנייר ועוד. הייאוש בצומת קרליבך היה עמוק, בקרב הבכירים כמו גם אצל הזוטרים.

בחודשיים האחרונים, בעיקר על רקע התעניינותו של דנקנר במעריב, ולמרות שהתעניינות זו ובדיקת הנאותות נעשו כבר בעיצומו של גל הפיטורים הראשון, המורל בבית מעריב השתנה.

גל הפיטורים הראשון שכלל פיטורי כ-120 עובדים, הסתיים בפסח. הגל השני, שאמור היה לכלול עוד כ-300 ולצאת לדרך בהמשך השנה, כבר לא ייצא לפועל. מספר העותקים המודפסים חזר ביום חול למספרים הרגילים של 100-105 אלף, מכירת בית הדפוס בוטלה כנראה, וההפצה תישאר אין-האוס. כדי לא לזעזע את המערכת הרגישה גם כך, דנקנר החליט זה מכבר להשאיר את המנכ"ל ישראל גולדשטיין והעורך הראשי אבי משולם על כסאם.

ומה יקרה כעת? כנראה שכבר בתקופה הקרובה העיתון יגדיל במקצת את נפח עמודיו ואת התכנים שלו. בשבוע שעבר למשל פורסם בוואלה ברנז'ה על הרצון בקרליבך להקים מתחרה לעיתונים הכלכליים - גלובס ו-TheMarker. לטובת כך ולטובת מערכת החדשות, צפוי להיות גיוס כתבים ועורכים, מה שלא ראו ב'מעריב' תקופה ארוכה.

במקביל, המהלך שניסה זקי רכיב לקדם - דיגיטליזציה של העיתון בהתאם לרוח הניו-מדיה, לא ירד מהפרק, בעיקר כשהבוס החדש מחזיק באמצעות IDB גם את 'סלקום'.

שת"פים אחרים בהחלט אפשריים: לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה תיזכו לקבל למשל 'מעריב' בשקל או בחינם אם תעשו קניות בשופרסל ואולי תקבלו מנוי במחיר מבצע על ביטוח ב'כלל'?

ובכלל, קשה להאמין שדנקנר היה נכנס להרפתקה הזאת אם לא היה לו קמצוץ של אמונה כי אפשר להרוויח ממנה. נכון, הוא הצהיר לאחרונה על החשיבות בכך ש'מעריב' צריך להמשיך לראות אור לטובת הדמוקרטיה הישראלית, אבל כנראה שהטייקון הזה, שהצליח לבנות עצמו ב-10 אצבעות, רואה ב'מעריב' גם אופציה כלכלית לא רעה, משהו שאנחנו כנראה לא הצלחנו עדיין לפצח.

'לילה כלכלי' ופרשת 'עופרגייט'. העולם העסקי הישראלי עובר טלטלה בשבוע האחרון בעקבות פרשת 'עופרגייט'. ברביעי שעבר עסקו ב'לילה כלכלי', התכנית הכלכלית של ערוץ 10 שכבר מזמן הפכה למותג בעצמה, בהתנהלות התקשורתית של 'החברה לישראל', שביום-יום אחראים עליה רונן צור ורני רהב, ומאז פרוץ הפרשה, גם מוטי שרף על תקן ניהול משברים.

ומי נבחר לפרשן? יועץ התקשורת מוטי מורל שתקף את ההתנהלות התקשורתית של החברה. רק שבתוכנית שכחו לציין כי עד לפני שנה וחצי, מורל שימש כיועץ התקשורת של 'החברה לישראל' יחד עם שותפו דאז רונן צור. מורל וצור נפרדו לקראת סוף 2009, ואז החליטו ב'חברה לישראל' להמשיך את ההתקשרות עם צור, ולוותר על שירותיו של מורל.

על ההתנהלות של שרף אמר מורל למשל כי "זה כלל ידוע שברגע שמאירים עליך בזרקור ומוצאים דבר אחד, מחר (מוצאים) עוד דבר ועוד דבר. זה לא חכם שכאשר ברגע שמאירים עליך בזרקור, (אתה) אומר 'אוקיי, אנחנו נודה ונתייחס לזה ונסתיר את השאר', כי השאר יש לו סיכוי להתגלות גם כן".

גלהר שאל את מורל: "אחרי שרני רהב לא הצליח להציל את האחים עופר וגם לא מוטי שרף, יש לך דובר להמליץ להם עליו?". מורל ענה: "התקלת אותי, מה אתה רוצה שאני אגיד, שאני אמליץ על עצמי?".

לצד ביקורת על התנהלותם של שרף ורהב בפרשה, בענף התקשורת מעריכים כי מכיוון שחלק מהמידע אינו ידוע לציבור, הרי שקשה בשלב זה לנתח את הטיפול בפרשה. "מדובר במשבר מאד מורכב, שעל פניו נראה שגם קשור לעניינים של בטחון המדינה, אולי אפילו קשרים בין ישראל לארה"ב", אומר גורם בענף. אחר הוסיף: "זו לא פרשה שיש בה מקום לספינרים, אלא דווקא להתנהלות מאד אחראית. כמה שזה נראה כעת, 'החברה לישראל' הייתה מאד עקבית בהתנהלות שלה ובהודעות שהוציאה".

מוטי מורל הוא מיועצי התקשורת הבכירים בישראל. השאלה היא אם הוא זה שאמור היה לפרשן את הבוסים שלו לשעבר או לבקר את הקולגות שלנו דהיום, ולמה לא היה גילוי נאות, אפילו גילויון, משהו קטנטו כזה, על קשריו עם האחים עופר?

משבר התכניות בערוץ 1. עיתונאי הרשות מאיימים כעת לפגוע בשידורי החדשות של ערוץ 1, בגלל 2 סיבות: האחת, חוק רשות השידור החדש שלא מנתק סופית את הקשר בין השידור הממלכתי לפוליטיקאים. והסיבה השניה, תקציב חטיבת התכניות של ערוץ 1 שעומד כעת, נכון לכתיבת שורות אלו, על אפס שקלים עד לסוף 2011. העיתונאים החליטו להירתם לטובת חבריהם בחטיבת התכניות, שאחראית בין היתר על הפקת 'מבט שני', 'שווה מחשבה', ועוד.

הבעיה של רשות השידור, היא הרלוונטיות שלה בשיח הציבורי. העיתונאים מאיימים לפגוע בתכניות האקטואליה, השאלה היא עד כמה זה מפחיד אותנו הצופים.

יש לנו מבול הערוצים מסביב, עם ערוץ 8 של HOT או yes דוקו המתחרה, עם סדרות דרמה איכותיות אצל הזכייניות המסחריות, וחברות חדשות רציניות בערוץ 2 ובערוץ 10. כמה באמת השבתת 'מבט' או אי שידור 'שווה מחשבה', ואפילו שידור השקופית המיתולוגית "בשל עיצומים ברשות השידור", יפריע למישהו?

עד שלא יעשה חריש עמוק ברשות השידור (בעיקר בענף הבעייתי יותר שלה - הטלוויזיה), ערוץ 1 לא יהיה רלוונטי. בעידן של שוק חופשי ותחרות, גם השידור הציבורי צריך לשאוף לרייטינג גם למוצריו האיכותיים לכאורה. ב-15 השנים האחרונות, מבחינת איכות לצופה, המתחרים עושים עבודה לא רעה בכלל.

הכותב הוא סגן עורך אייס