רבעון פושר לנכסים ובנין: הרווח הנקי נחתך ב-61% בשל עליית המדד
קבוצת נכסים ובנין, זרוע הנדל"ן של IDB, מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם קיטון בשיעור של 61% ברווח הנקי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הנובע מעליה בהוצאות המימון בסך של כ-100 מיליון שקל כתוצאה מהעלייה במדד.
מנגד, ההכנסות מהשכרת נכסים הסתכמו הרבעון בכ-155 מיליון שקל, לעומת 129 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-20%. הגידול נובע מנכסים שנרכשו במהלך 2010 וכן מאכלוס פרויקטים חדשים במהלך 2010 וברבעון הראשון של 2011. ההכנסות מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה ברבעון הראשון של 2011 הסתכמו בסך של כ- 36 מיליון שקל, לעומת סך של כ- 9 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. ההכנסות האמורות נובעות משערוך נכסים בהקמה, קרקעות פנויות וכן נכס בשיקגו.
כאמור, הקבוצה רכשה ברבעון זה את בנין "Barneys New York" בשיקאגו תמורת כ-121 מיליון דולר. הנכס יניב דמי שכירות בהיקף של כ-8.8 מיליון דולר בשנה הראשונה, הצפויים לעלות בשנים הקרובות בשיעור שנתי ממוצע של 3%. באפריל הושלם מימון הנכס בהלוואת נון ריקורס מדויטשה בנק בסך 80 מיליון דולר, המהוה כ-70% מעלות הנכס.
כמו כן, ה-EBITDA (רווח נקי לפני מיסים על הכנסה, הוצאות מימון, פחת, הפחתות, שערוכים וחלק החברה ברווחי חברות מוחזקות) של החברה הסתכם בכ- 168 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011 לעומת כ- 155 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
באפריל 2011 חילקה הקבוצה דיבידנד בסך 120 מיליון שקל (כ- 19.05 שקל למניה). היום 15 (א') 2011 החליט דירקטוריון הקבוצה לחלק דיבידנד בסך 180 מיליון שקל, אשר ישולם ב- 6 ביוני 2011.
רפי ביסקר, יו"ר הקבוצה, אמר היום: "גם ברבעון זה מציגה החברה גידול בהכנסות מהשכרת נכסים וב-EBITDA. איתנותה הפיננסית ויתרות האמצעים הנזילים בסך של כ- 2.3 מיליארד שקל, מהווים בסיס טוב להמשך ייזום, ניצול הזדמנויות והתרחבות בתחומי פעילותה".
סגי איתן, מנכ"ל הקבוצה מסרה: "ברכישת הנכס בשיקאגו באים לידי ביטוי יתרונות הקבוצה, יתרות נזילות לצד צוות מקצועי, המאפשרים לנו לקנות נכסים בעיתוי נכון וללא התניית מימון מראש. ההכנסות משכ"ד ברבעון הראשון אינן כוללות עדיין את השכ"ד מהנכס בשיקאגו, אשר צפוי להניב הכנסות משמעותיות בהיקף של 32 מיליון שקל בשנה, החל מהרבעון השני"
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
