איפה רוצה לגור העשיר? ת"א במקום ה-34 בעולם, איזו עיר במקום הראשון?

מחקר של סיטי בנקאות פרטית בחן בקרב עשירי העולם את 36 ערי העתיד שיהוו כוח משיכה מוביל עד 2020. 6 מתוך 10 הערים המבטיחות בעולם ממוקמות באסיה
לירן סהר | (10)

אסיה הופכת למרכז העולם העשיר, כך לפחות ניתן להסיק ממחקר של סיטי בנקאות פרטית שבחן את 36 ערי העתיד שיועדפו על ידי עשירי העולם.

כיום ניו יורק, לונדון, פריז וטוקיו מדורגות בארבעת המקומות הראשונים, אולם חלק מדירוג זה ישתנה עד 2020. המחקר מראה כי שנחאי, מומבאי וביג'ינג צפויות לזנק ככוחות משיכה מובילים בעולם עד 2020. מומבאי, אשר ממוקמת כיום במקום ה-38 צפויה לקפוץ למקום השביעי עד 2020, הקפיצה הגדולה ביותר. שנחאי צפויה לעקוף את בייג'ינג ולנסוק למקום השלישי.

ניו יורק ולונדון ימשיכו ככל הנראה לעמוד במקומות הראשון והשני, אולם ערים אירופיות דוגמת בריסל, פריס, ברלין ופרנקפורט צפויות לאבד מהפופולריות שלהן.

הפופולריות של הערים האסיתיות תגבר אודות לצמיחה הכלכלית באזור, הגבוה משמעותית מהצמיחה במערב, שיעורי התעסוקה ההולכים וגדלים, מסים נמוכים ורמת חיים וחינוך עולה.

הסקר נערך בקרב יועצי השקעות של 5,000 לקוחות בעלי שווי נקי גבוה של למעלה ממיליון דולר נכסים נזילים של סיטי ב-36 מדינות בעולם. לפי הדירוג, הונג קונג תגיע למקום ה-5, סינגפור למקום השישי וטוקיו למקום השמיני. פריז ומוסקבה יגיעו למקומות ה-9 וה-10 בהתאמה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ירון לונדון 06/04/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    תמהיל אוכלוסיית לונדון לשנת 2030 צפוי להיות בעל 70% מוסלמים.אין מצב שהיא יכולה להישאר במקום השני כך.אגב,זו הבעיה האמיתי של כל אירופה.
  • 5.
    עניי עולם 06/04/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
    הכי טוב לגור בארגז של טלויזיה באמצע הרחוב אין ארנונה .אין חשמל.אין מים.אין הוצאות מיותרות . כל מה שצריך זה להוציא את היד החוצה הכסף כבר ימצא את דרכו אליכם .זאת הפרנסה של 50% מאוכלוסית העולם כולו
  • 4.
    נ 06/04/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    גם ישראל לא מציאה הייתי הולך לגור בארצות הברית אוסטרליה אוו סקדינביה
  • 3.
    זה מציג את גודל הבועה - רמת מחירים גבוהה מאוד (ל"ת)
    רוני 06/04/2011 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ומה עם טירה? (ל"ת)
    טיראי 06/04/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע ברציו 06/04/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    רק אגיד. את מי זה מעניין???? מה אני עושה עם המידע הזה?
  • רציונאלית 06/04/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    מה שתעשה עם המידע הזה פשוט- חכה בסבלנות משתלמת עם רציו וכשהיא תגיע לקפיצה המקווה- אולי תקנה נדל" ן....
  • משקיע ברציו מגיב 06/04/2011 12:19
    אז זהו שאין לי שם הרבה וגם היא תעלה 300 אחוז אני לא אצליח לקנות מלונה של העשירים בעולם
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי