דירות בזול (מאוד): איפה נמכרה לאחרונה דירה של 4 חדרים ב-265 אלף שקלים?

הזינוק במחירי הדירות הרחיק את מחפשי המציאות לפריפרייה. בחנו בעזרת בנק ירושלים באילו מקומות בוצעו בחודש האחרון עסקאות בפחות מ-500 אלף שקל
לירן סהר | (7)

הזינוק במחירי הדירות בשלוש השנים האחרונות צמצם באופן משמעותי את יכולתם של רוכשי דירות למצוא נכסים בפחות ממיליון שקל. בנק ירושלים ביצע בחודש מרץ מספר עסקאות בפחות מ-500 אלף שקל:

אופקים

דירת 3 חדרים, 80 מ"ר ברחוב קיבוץ גלויות , קומה ב', נמכרה ב-280 אלף שקל

אשקלון

דירת 4 חדרים, 80 מ"ר ברחוב שפירא, קומה ה', נמכרה ב-500 אלף שקל

דירת 2 חדרים, 44 מ"ר, ברחוב יהודה הלוי, קומה ג', נמכרה ב-330 אלף שקל

באר שבע

דירת 3 חדרים, 73 מ"ר, ברחוב תל חי, קומת קרקע, נמכרה ב-480 אלף שקל

דירת חדר, 35 מ"ר, ברחוב מבצע עובדה, קומה ב', נמכרה ב-207 אלף שקל

דירת 3 חדרים, 75 מ"ר ברחוב ביאליק נמכרה ב-458 אלף שקל

חיפה

דירת 3 חדרים, 55 מ"ר, ברחוב יל"ג נמכרה ב-280 אלף שקל

דירת 3 חדרים, 75 מ"ר, ברחוב שי עגנון נמכרה ב-430 אלף שקל

נצרת עילית

דירת 3.5 חדרים, 88 מ"ר ברחוב השושנים נמכרה ב-323 אלף שקל

עכו

דירת 3.5 חדרים, 75 מ"ר, ברחוב הגאולה, קומה ג', נמכרה ב-340 אלף שקל

קריית גת

דירת 3 חדרים, 80 מ"ר ברחוב נפתלי, קומה ב', נמכרה ב-350 אלף שקל

קריית ים

דירת 3 חדרים, 65 מ"ר בשדרות ירושלים, קומה ד', נמכרה ב-300 אלף שקל

שדרות

דירת 4 חדרים, 88 מ"ר ברחוב יגאל אלון, קומה ד, נמכרה ב-265 אלף שקל

תל אביב

דירת חדר, 40 מ"ר ברחוב קיבוץ גלויות, קומה א', נמכרה ב-470 אלף שקל

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחירים נמוכים אני מעויין לקנות 5% תיווך (ל"ת)
    רפי 05/04/2011 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שרה 05/04/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    אז גם שם יש מציאות ממש עכשיו לפני תחילת הפרויקט העצום של פינוי בינוי בכל שדרת דגניה.
  • חח 05/04/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
    פרויקט פינוי בינוי לא מאושר עדיין מלבד שני מבנים!
  • 2.
    חיפאי 05/04/2011 09:44
    הגב לתגובה זו
    במחירים סביב 230-300 אלף שקל
  • אורן 05/04/2011 09:59
    הגב לתגובה זו
    מסוכנים בלילה ומלאים ליכלוך (תרתי משמע)
  • מענין אם כותב הכתבה היה גר שם (ל"ת)
    רונן 05/04/2011 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המדינה השתגעה...אלה מחירים של וילות במיאמי (ל"ת)
    הומלס 05/04/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).