דורון אנגל - סמנכ"ל שיווק מכירות ופרסום במפעל הפיס הוא איש השיווק של מרץ
מנוי פיס התפתח ממוצר ההגרלות הראשון בישראל ופעיל כשישים שנה. במשך השנים התווספו מוצרים והגרלות שהגבירו את התחרות בענף, ומוצר הפיס נותר פסיבי עם מעורבות צרכנים נמוכה ללא אמירה ברורה ומבדלת.
דורון אנגל, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופרסום, הוליך מהלך שמטרתו 1. להחזיר את מנוי פיס ל-top of mind של הצרכנים ולהבליטו בשוק תחרותי, 2. ליצור אצל מנויים ותיקים סיבה מדוע המשיך ולהחזיק במנוי.
פאסיביות המנוי יצרו ייחוד להגרלה בעולם ההגרלות זוהי ההגרלה היחידה בה הפיס מתקשר לזוכה הודיע לו על זכייתו. כך נולד מהלך "אראלה תתקשרי אלי" שלקח את רגע המיוחל של כל משתתף בהגרלה והפך אותו לממשי ובר השגה.
הוחלט במפעל הפיס להשתמש בהודעות זכייה אמיתיות שנעשות בצורה שוטפת ע"י אראלה, עובדת בפיס מזה 29 שנים. קמפיין "אראלה תתקשרי אלי" הוא קמפיין אשר נולד מרעיון אחד גדול כולם רוצים להאמין שיום אחד המזל הטוב יפקוד אותם. שיחות הזכייה האותנטיות יצרו RTB (סיבה להאמין) מושלם.
המהלך יצר באזז תקשורתי אדיר, ומהפך גם במטה מפעל הפיס וגם בנקודות המכירה.התוצאות העסקיות: עלייה חדה בכמות המצטרפים החדשים - 98% גידול במספר המצטרפים החדשים בחודש ביחס לממוצע החודשים שקדמו למהלך.
ירידה בכמות הביטולים מתחילת הקמפיין ירידה של 29% בכמות הביטולים בהשוואה לחודשים שקדמו לקמפיין. המהלך הפך מגמת נטישה למגמת ביקוש, זכה לפופולאריות בקנה מידה ארצי, והתוצאות העסקיות והתדמיתיות חד משמעיות.
- 7.גרין 05/04/2011 10:27הגב לתגובה זואחד הטובים שהיו אי-פעם, פשוט ומוצלח מאוד הקמפיין רדיו ממש מרגש אותי
- 6.אלי מכיתה ו ראשונה 05/04/2011 09:40הגב לתגובה זואכן מדובר "בתותח על" בזכות היכולת השיווקית שלו יש לנו כיתות לימודים בכל רחבי הארץ בקיצור יהיה לנו דור מחונך שיראה על הקיר "נבנה בחסות מפעל הפיס" הילדים האלה גם ילמדו שלא טוב ולא חינוכי להמר....
- 5.שאול 04/04/2011 15:35הגב לתגובה זובדרך להיות מנכ"ל או יו"ר ממש בקרוב. אין ספק שהחברות הגדולות במשק כבר שמו עליו עין. בהצלחה
- 4.ניבי 04/04/2011 15:03הגב לתגובה זותותח!
- 3.באמת אחד הקמפיינים הכי טובים שהיו (ל"ת)שי 04/04/2011 14:14הגב לתגובה זו
- 2.מפרגן (ל"ת)א.ל 04/04/2011 12:57הגב לתגובה זו
- 1.חגית 04/04/2011 11:46הגב לתגובה זואני דווקא הייתי רוצה שיואב צוקר ייתן לי מספר...
- תותח! (ל"ת)ניבי 04/04/2011 15:02הגב לתגובה זו
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

