יולי עופר יקים מלון ומגדלי יוקרה על חוף הים בת"א בכ-56 מיליון שקל
חברת אינוונטק מלונות מקבוצת פרימיום, שבשליטת יולי עופר ונימרוד רינות, הודיעה היום (א') כי תיכנס לפעילות בישראל באמצעות חברת בת המוחזקת 50% על ידה, לרכישת קרקע ברחוב הרברט סמואל בתל אביב, בתמורה להעמדת הלוואה בסך של 5 מיליון שקל, עבור התשלום הראשון.
בשלב זה נחתם הסכם אופציה בקרקע בסך של כ-56 מיליון שקל, כשבכוונת החברה ליזום, לתכנן ולהקים עליה פרויקט מלון ומגדל מגורי יוקרה על חוף הים.
במידה ויתקיימו במהלך תקופת ההלוואה תנאים מקדימים מימוש חלק מהאופציות לרכישת זכויות במקרקעין וסיום משאים ומתנים שמקיימת חברת הבת לרכישת זכויות בחלקות הנוספות, תומר ההלוואה למניות בקרקע והחברות יעמידו הלוואת בעלים נוספת לפרויקט, בתמורה ל- 50% מסך העלויות בו.
אי קיום התנאים המקדימים עד לתום תקופת ההלוואה, יאפשר לחברת הבת לדרוש פירעון הלוואה בתוך 45 ימים מיום הדרישה או המרת ההלוואה להלוואת בעלים, ובהתאם הקצאת מניות בקרקע, אשר שיעורן יהיה שווה ליחס בין סכום ההלוואה לבין סך ההון המושקע בפרויקט.
- 4.דוד=י" ם 04/04/2011 13:30הגב לתגובה זו1.אולי יותר משנתיים נכנסתי לשידור זוזו והדגשתי מיבשים ים מלח ולא מתמלא במקום אומנם עובדי ערד נהינים מעבודה והטבות אך אנו ציבור לא כי אוצרות מדינה מתורגם ישר לכיסם 2.תחקיר מיקי הדגיש היטב השקשוקה ומחלות סרטן ועוד מחלות קיבלו הודות לתעסוקה ןמפעלי חיפה שלהם{אומנם תרמו לבית חולים}בארה" ב מילירדים שילמו 3.בענין,גז,כביש,כמו הים הם שטחי ציבור=נכון חברות השקעו אך למע זה לא יחול כמו ועדת שישישקי גורפים הון ישיר יחזירו בעקיפ הקלה לציבור{אני מעדיפ יושקע הקמת שדה תעופה בדרום יפתח איזור ישחרר סיכון מבן גריוןכי התעונה זה ענין בלתי נמנע
- 3.משה 04/04/2011 13:26הגב לתגובה זוסך הכול הבן אדם תפס עסקה טובה בה האדון יולי עופר פיתה אותו להכניס אותו שותף ותוך שלושה חודשים הוא ידלל אותו לאפס זו דרקם של טיוקונים לשיטטם אסור לתת לקטנים לשחק במגרש שלהם חבל עלך דודי
- 2.דוד 04/04/2011 01:15הגב לתגובה זועכשיו גם חוף ימה הצר הואומלל של ת" א מועד לפורענות. עוד כמה שנים מדינת ישראל תשלם מיליארדים על תיקון נזקי הטייקונים
- 1.יודע 03/04/2011 16:32הגב לתגובה זוחברה שנסחרת בדיסקאונט משמעותי!! , לדעתי....

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
