הכוח עובר לרוכשי הדירות: קבלנים יפצו בגין איחור מסירה ויתקנו גם אחרי 20 שנה

הכנסת קיבלה היום את התיקון לחוק המכר דירות לפיו קבלנים יחוייבו לתקן ליקויים יסודיים עד 20 שנה מרכישת הדירה וינתן פיצוי בגין איחור במסירה. הקנס למפר: עד 14,400 שקל
לירן סהר | (3)

הכנסת קיבלה היום (ד') את התיקון לחוק המכר דירות, שמשמעותו מספר בשורות צרכניות חשובות לטובת ציבור רוכשי הדירות, ביניהן הטלת נטל ההוכחה על ליקויים יסודיים במבנה על הקבלנים למשך 20 שנה, פיצוי קבוע מראש על איחור במסירת הדירה לרוכשים וחובה לרישום דירה בטאבו תוך מועדים הקבועים בחוק. לפי התיקון, אמת המידה הרלבנטית לאחריות המוכר תהיה מעתה משך הזמן שחלף מעת מסירת הדירה ולא זהות הקונה. האחריות היא לדירה, דהיינו, גם אם רוכש הדירה מכר אותה לרוכש אחר - למשך כל תקופת הבדק. תקופת הבדק נעה בין שנה ל-7 שנים בהתאם לקבוע לחוק. כך למשל תקופת הבדק לכשלים ונזילות במערכות הצנרת והביוב עומדת על 4 שנים מיום מסירת הדירה, תקופת הבדק על התנתקות או התפוררות של חיפויי הבניין- 7 שנים, לליקויים בריצוף, מסגרות ונגרות שנתיים ולסדקים- 5 שנים. לרוכש הדירה תינתן אפשרות לתקן בעצמו ליקויים, על חשבון המוכר, במקרה בו לא עלה בידי המוכר לתקן את אותם ליקויים במשך שנתיים, או במשך זמן סביר כאשר מדובר בתיקון דחוף. זאת ועוד, תוגבל התקופה שבה אחראי המוכר ביחס לאי-התאמה יסודית בדירה, כך שב-20 השנים שממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, יהיה המוכר אחראי זולת אם הוכיח כי הקונה גרם לאי-ההתאמה היסודית, ואילו רק לאחר תקופה זו יהיה על הקונה להוכיח כי המוכר אחראי להתגלותה של אי-התאמה יסודית. עוד נקבע בתיקון כי איחור במסירת הדירה שיעלה על שישים ימים מהמועד המוסכם יזכה את הקונה, ללא הוכחת נזק, בפיצוי, החל מתחילת תקופת האיחור כלומר, מהיום הראשון לאיחור. המוכר יצטרך לממן שכר דירה לרוכש בסכום השווה לחודש וחצי של שכר דירה לדירה דומה באזור, החל מהיום הקבוע בחוזה למסירת הדירה ועד למסירת הדירה בפועל. החוק מוסיף הוראה המחייבת מוכר דירה לנקוט בכל האמצעים לרישום פרצלציה (איחוד וחלוקה) בהקדם האפשרי, והקובעת תקופות נקובות לרישום זכויות: שנה לרישום בית משותף ושישה חודשים לרישום זכויות המשתכן. כך מבטיחים את זכויות רוכש דירה, בשיפור ניכר מהמקובל היום. במידה ולא יעמוד בתקופות הקבועות בחוק, יחויב המוכר בקנס הקבוע בחוק. אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, מסר: "אנו מחזירים היום את הכוח ללקוח. הזוגות הצעירים שרוכשים דירה ראויים להגנה על זכויותיהם בדירה אותה רכשו במיטב כספם, לרבות טיב ואיכות הדירה וקבלתה במועד. על פי רוב זו העסקה הגדולה בחיי משפחה. הרוכשים היו חלשים מול הקבלנים החזקים, והתיקון החשוב היום לחוק, מחזיר את הכוח לרוכש הדירה ואנו נעניק הגנה לרוכשים ולזכויותיהם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רוברטו 30/03/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
    ממתי תקף החוק? האם חל מעכשיו והלאה או גם על כאלה שרכשו לפני שנתיים ועדיין לא קבלו את הדירה?
  • 2.
    קנס ממש מגוחך, יהיה שווה להם לשלם קנס (ל"ת)
    אייל 30/03/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 30/03/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
    ממתי התיקון תקף?
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.