שיאן השכר החדש ל-2010: עלות שכרו של דוד עזריאלי - 24.9 מיליון שקל
חברת עזריאלי קבוצה מסכמת את השנה הראשונה שלה כחברה ציבורית ברגל ימין. קבוצת הקניונים הגדולה בישראל חתמה את שנת 2010 עם הכנסות של 7.44 מיליארד שקל, עלייה של 27% לעומת שנת 2009.
קבוצת עזריאלי היא הבעלים של קניון עזריאלי וקניונים רבים נוספים בישראל הציגה בשנה החולפת גידול של 12% ב-NOI (הכנסות החברה מנכסיה המניבים) לרמה של 882 מיליון שקל. הצמיחה נבעה בעיקר מגידול בהכנסות משכר דירה ומרכישת נכסים חדשים.
בקרב נכסים זהים (שהיו ברשותה גם בשנת 2009) רשמה קבוצת עזריאלי גידול של 7% לרמה של 522 מיליון שקל. עזריאלי מציינת כי שיעור התפוסה בקניונים שבבעלותה קרוב ל-100% ובשטחי ההשכרה עומד על כ-95%.
בשורה התחתונה חתמה קבוצת עזריאלי את 2010 עם רווח נקי של 1.22 מיליארד שקל, זינוק של 26% לעומת רווחי שנת 2009. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד ראשון בתולדותיה - 240 מיליון שקל.
מנחם עינן, מנכ"ל קבוצת עזריאלי ציין: "התוצאות של החברה מצוינות וממחישות את איכות הנכסים והניהול הקיימות בה. אנו מעריכים כי בשנים הקרובות תהא קפיצת מדרגה מרשימה נוספת בהיקפי הפעילות שלנו עם השלמת הפרויקטים הנמצאים בהקמה למרכזי מסחר ומשרדים בהיקף כולל של כ-230,000 מ"ר, המהווים גידול של כ- 35% מהשטחים להשכרה בהם אנו מחזיקים ומנהלים כיום. בנוסף בוחנת החברה רכישה של קרקעות נוספות לייזום ונכסי נדל"ן מניבים קיימים".
בתוך כך, עלות שכרו של בעל השליטה בחברה דוד עזריאלי בשנה החולפת הסתכמה ב-24.9 מיליון שקל. סכום זה כולל דמי ניהול אותם משך עזריאלי בהיקף של 15.9 מיליון שקל ומענק נוסף שקיבל בשיעור של 8.9 מיליון שקל נוספים.
עלות שכרו של מנכ"ל הקבוצה מנחם עינן הסתכמה ב-9.7 מיליון שקל. עלות האופציות אותן קיבל עינן עמדה על 4.1 מיליון שקל. עלות שכרה של בתו של בעל השליטה בחברה - דנה עזריאלי עמדה ב-2010 על 3.7 מיליון שקל.
הקבוצה מחזיקה בכ-60% מחברת גרנית הכרמל השולטת בחברות סונול, טמבור, סופר-גז וחברת ההתפלה GES. הכנסות גרנית הסתכמו בשנת 2010 בכ-5.3 מיליארד שקל לעומת כ-4.5 מיליארד שקל אשתקד.
בנוסף, לקבוצה אחזקות פיננסיות של כ-4.8% ממניות בנק לאומי וכ-20% מחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד, שווי אחזקות אלו עלה ב-2010 לכ-96 מיליון שקל. בנוסף, במהלך שנת 2010 קיבלה הקבוצה דיבידנדים בסך של כ-24 מיליון שקל מאחזקותיה בבנק לאומי וכ-2 מיליון שקל מאחזקותיה בלאומי קארד ולאחר תקופת הדו"ח, דיבידנד נוסף של כ- 24 מיליון שקל מבנק לאומי בינואר 2011.
אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל פיננסים, אומר כי נכסי עזריאלי הם האיכותיים ביותר מבין חברות הנדל"ן העוסקות בתחום, דבר הבא לידי ביטוי בפדיון גבוה בנכסיה העיקריים כמו גם בשיעור תפוסה של כ- 100%. "עקב האכילס בחברה הינה המינוף הנמוך, הגורר תשואה נמוכה על ההון של הקבוצה וכן תשלום מס תזרימי של 85 מיליון שקל. להערכתנו מינוי שלמה שרף כמנכ"ל החברה תבסס את האסטרטגיה של החברה בשנים הקרובות - רכישת נכסים מניבים בחו"ל ופיתוח קרקעות בישראל".
- 1.דניאל 30/03/2011 10:21הגב לתגובה זונשמע כאילו שהוא עשה הכל ושכרו נסק לשמים, ודאי הוא שרוב העבודה עשו אנשים שכרם מינימום, תעשו חושבים:
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
