בכיר בפטרובאס מרגיע: "מחיר הנפט עוד יחזור לשווי הראוי, כבר בטווח הקצר-בינוני"

סמנכ"ל הכספים של ענקית הנפט הברזילאית התייחס למחירי הנפט הגואים. "המצב בלוב לא ימשך לאורך זמן, המחיר יחזור לשווי הראוי" אך גם הודה - "לנו אין לנו את עודף התשתיות לפתוח את הברז ולשאוב יותר נפט"
ג'וש דוקרקר |

צפירת הרגעה מבכיר בשוק הנפט. בעוד מחיר הנפט פרץ בשבוע שעבר את מחסום ה-100 דולר לחבית ותיקן מעט מטה, סמנכ"ל הכספים של ענקית הנפט הברזילאית פטרובאס (סימול: PBR) מסרב להצטרף ללמעגל החוששים ובראיון ל-marketwatch.com אמר כי "המצב בלוב לא ימשך לאורך זמן ולאחר שהכל יחזור למקומו, מחירי הנפט יחזרו אל מתחת ל100 דולר, בין 70 דולר ל-90 דולר בטווח הבינוני".

לאחר עלייה של 14% במחיר הנפט בשבוע שעבר ברקע לאירועים בלוב, נתקל מחיר החוזה במחסום ה-100 דולר לחבית, עבר אותו, אך לא הצליח לשמור להשאר מעליו, בין השאר בעקבות הודעת סעודיה כי תגביר את התפוקה ב-8% כדי לפצות על המחסור הלובי.

חברת פטרובאס הינה חברת האנרגיה הגדולה בברזיל. מדובר באחת מחברות הנפט הגדולות בעולם והיא מכוונת להיות ראשונה בהפקת ויצוא נפט, זאת לאור התקדמות הקידוחים וגילוי של מאגרים עצומים לאורך החוף של ברזיל.

סמנכ"ל הכספים, אלמיר ברבסה, הוסיף כי אין פטרובאס יכולה כרגע לכסות על החוסר שנוצר בעקבות הפסקת השאיבה בלוב. "אנו מפיקים כמה שאנו יכולים ומתכוונים להגביר תפוקה כמו שעשינו בשנה שעברה, אך אין לנו את עודף התשתיות לפתוח את הברז ולשאוב יותר נפט. כמובן ניתן להפיק קצת יותר אך לא בכמות שתשפיע על הביקוש העולמי".

ברבסה גם לא מודאג מהשמועות על פגיעה במתקני הנפט בלוב. הוא טוען כי "אם אכן נפגעו מתקני יצור נפט, יתכן ומחיר הנפט ישאר מעל 100 דולר לזמן מסוים אך גם אם יש נזק, ניתן יהיה לתקן אותו בזמן קצר". חברת פטרובאס הוציאה את רב עובדיה מלוב, והשאירה שם 15 אנשים כדי לעקוב אחר המתרחש בנכסיה שם. החברה פועלת בלוב החל משנת 2005, ובעלת זכויות על חיפושי גז ונפט.

הסמנכ"ל ציין שיעד התפוקה לשנת 2011 הועלה ב5% ל-2.1 מליון חביות ליום והתכנון הוא להתחיל שאיבה מ-60 בארות חדשות בשנה זו. כדי לקדם חיפושי ופיתוח מקורות חדשים, גייסה החברה בשנה שעברה 70 מיליארד דולר בהנפקת מניות. זאת כחלק מתוכניתה לגייס 224 מיליארד דולר לשם תוכנית ההשקעה עד 2014. למרות זאת ציין כי החברה מרגישה בנוח עם חובותיה בהזכירו את צבר המזומנים שבקופת החברה בסך של 33.08 מיליארד דולר. "החוב נטו שלנו יוכל להפדות בשנה אחת של רווח לפני מס, כך שאנחנו שיש מקום לקבל עוד כסף ממקורות חוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.