רתיחה בשוק המשכנתאות לדיור: 4.7 מיליארד שקל בדצמבר, זינוק של 17%
הנהלת בנק ישראל נוקטת בחודשים האחרונים בצעדים להקשחת תנאי המשכנתאות ושרי האוצר והשיכון אף הכריזו על צעדים נוספים לצינון שוק הנדל"ן בדמות העלאת מס הרכישה על דירות שנרכשו להשקעה ומתן פטור ממס שבח בעת מכירת דירה שנייה ושלישית.
אולם חרף נסיונות צינון מחירי הדירות, הסתערות הציבור על שוק המשכנתאות נמשכה בחודש דצמבר ומנתוני בנק ישראל עולה כי סך כל ההלוואות לדיור הגיעו ל- 4.684 מיליארד שקל, גידול של כ-9% מחודש שעבר ושל כ-17% מהתקופה המקבילה אשתקד כאשר היקף ההלוואות עמד על כ-3.99 מיליארד שקל.
מהנתונים עולה כי היקף המשכנתאות מתחילת השנה עומד על כ- 48 מיליארד שקל. יצויין כי רק בחודש יוני נרשם שיעור משכנתאות גבוה יותר שעמד על 4.874 מיליארד שקל.
- 9.אייל 06/02/2011 23:03הגב לתגובה זוhttp://www.facebook.com/group.php?gid=121707901182757
- 8.מצב לא נורמלי ומדאיג 06/02/2011 19:56הגב לתגובה זומדאיג מאוד המצב של עליית המחירים גם של הדיור , דלק, חשמל, ארנונה, מוצרי יסוד , אי אפשר לחיות ככה. ממשלה של טייקונים ומעמד הביניים נדפק לגמרי. צריך לצאת לרחובות ולהפיל ' את ביבי ולשים מישהוא שבאמת אכפת לו ושיעשה שינוי. לא ייתכן שמחירי הדירות עלו כל כך הרבה ואנשים לוקחים משכנתאות מפלצתיות ועוד אנשים מאמינים שאנחנו חסינים מפני נפילה. כשהריבית תעלה הם יאכלו את הכובע.
- 7.וגם הסכום הממוצע עלה לכמעט 620 אלפי ש" ח (ל"ת)פקיד בנק 06/02/2011 17:23הגב לתגובה זו
- 6.להפתעתי, חודש ינואר עוד יותר חזק משמעותית (ל"ת)פקיד בנק 06/02/2011 17:22הגב לתגובה זו
- 5.צחי 06/02/2011 16:49הגב לתגובה זושהבנקים רצו לסגור היטב את השנה ושחררו את כל הכספים שהיו על השולחן. אבל את תמונת השוק נראה בינואר ואילך (ינואר בדרך כלל חודש חלש).
- 4.כאן זה שונה 06/02/2011 13:40הגב לתגובה זומי שיאכל אותה אצלנו יהיו המשתכנים שירדו ממעמד הביניים לעשירון התחתון. אין שכל אין דאגות אבל גם אין דירה.
- 3.דנה 06/02/2011 13:37הגב לתגובה זולתקופות עד 20 שנה. אך מחודש פברואר התמונה שונה לגמרה.
- 2.ערן 06/02/2011 13:26הגב לתגובה זוהנתונים האלה נכונים, אך כבר ישנים. בינואר 2011 ישנה ירידה חדה מאוד בהיקף המשכנתאות. בקרוב זה יתפרסם. כנראה שהציבור בכל זאת הפנים שיש בעיה עם המחירים האסטרונומיים האלה.
- 1.מדעני 06/02/2011 13:19הגב לתגובה זולכל הממתינים תחשבו בהיגיון גם אילו היו מצליחים לצנן את השוק והמחירים היו יורדים ,מיד היה מגיע ביקוש וסוגר את הפער ,אין מה לעשות גם אני השלמתי עם המציאות ורכשתי דירה, תחשבו טוב אם כדאי להימנע!!
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
