חישוב ערך יום לעובד חודשי

בהתאם לסעיף 10(א) ו-10(ב)(1) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית"), מעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל. שכר רגיל, לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו הוא שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד, לא כולל החזרי הוצאות למיניהם (כגון: הוצאות נסיעה, אש"ל) ותמורה עבור עבודה בשעות נוספות. אך כיצד יש לחשב את אותו ערך יום חופש של עובד חודשי שניצל ימי חופשה ביתר לצורך ניכויו מהשכר? בחוקי העבודה לא נקבעה דרך החישוב של ערך יום עבודה לגבי עובד חודשי (למעט חישוב ערך יום מחלה לעובד חודשי). לכן, כאשר מעסיק מעוניין לחשב ערך יום עבודה של עובד חודשי הוא יוכל לנקוט באחת משתי הדרכים הבאות: האחת, חישוב ערך של יום קלנדרי ולא ערך של יום עבודה, כאשר במקרה כזה במסגרת הימים עבורם יקבל העובד תשלום במהלך אותו חודש, יובאו בחשבון גם השבתות וגם הימים הפנויים בשבוע (שכר חודשי חלקי מספר הימים בחודש= שכר יומי). השניה, חישוב ערך של יום עבודה בפועל, ואז בחישוב שכרו של העובד יובאו רק ימי העבודה שעבד בפועל (שכר חודשי חלקי מספר ימי עבודה אפשריים בחודש= שכר יומי). אין הכרעה בפסיקה בדבר הדרך "הנכונה", אך ברור שעל מעסיק לבחור באחת השיטות ולהיות עקבי בה לצורך כל הזכויות והחובות של העובד כגון: בחישוב ערך יום חופשה או ערך יום היעדרות שאינה מזכה בשכר. יודגש בעניין זה, כי חוק חופשה שנתית קובע לעניין אורך החופשה, כי בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי-חופשה. בפועל נוהגים מעסיקים רבים במשק לקבוע את ימי החופשה של עובדיהם לפי ימי עבודה נטו (ולא לפי ימי החופשה הנקובים בחוק). במקרה כזה יש לחשב את ערך יום החופשה לעובד חודשי בהתאמה, קרי על פי הדרך השנייה המופרטת לעיל (שכר חודשי חלקי מספר ימי עבודה אפשריים בחודש= שכר יומי). (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".