דו"ח חזק לנס טכנולגיות: הכפילה את הרווח ושחררה תחזית אופטימית ל-2011
חברת נס טכנולוג'יס פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2010 כולה. הרווח הנקי ושורת הרווח התפעולי השתפרו בהשוואה לרבעון הקודם והינם הגבוהים ביותר מזה תשעה רבעונים.
הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) ברבעון הרביעי הסתכם ב-6.7 מיליון דולר או 17 סנט למניה, עליה של 109% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2010 הסתכם ב-17.9 מיליון דולר, עליה של 5% בהשוואה לשנת 2009.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בשיא של 157.4 מיליון דולר, גידול של 16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות השנתיות הסתכמו ב- 571.8 מיליון דולר, גידול של 12% בהשוואה לשנת 2009.
הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-7.3 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 11.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2009. הרווח התפעולי בשנת 2010 הסתכם ב- 16.4 מיליון דולר, בהשוואה ל- 0.3 מיליון דולר בשנת 2009.
על בסיס Non-GAAP, הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-10.1 מיליון דולר, גידול של 87% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מדובר כאמור ברווח תפעולי רבעוני הגבוה ביותר זב תשעה רבעונים.
תזרים המזומנים התפעולי ברבעון החולף ובכל שנת 2010 הסתכם ב-16.7 מיליון דולר ו-9.3 מיליון דולר, בהתאמה. מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בנק לטווח קצר, ליום 31 בדצמבר 2010 הינם 41.5 מיליון דולר. צבר ההזמנות בסוף 2010 עמד על 635 מיליון דולר, גידול של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
תחזית ל-2011
תחזיתה של נס לשנת 2011 צופה הכנסות בטווח שבין 595 מיליון דולר ל-605 מיליון דולר ורווח למניה בטווח שבין 57 סנט ל-63 סנט, על בסיס Non-GAAP. תחזית החברה מניחה גם כי מספר המניות הממוצע, בדילול מלא, בשנת 2011 יהיה 39 מיליון, וכי שערי החליפין הרלוונטיים יישארו ברמתם הממוצעת בינואר 2011.
"היה לנו רבעון רביעי משובח. אני גאה במיוחד בהגדלת הרווחיות של החברה. השיפור העקבי נובע מהאסטרטגיה שלנו להתמקד בבידול השירותים שלנו, בניצול ובמינוף היכולות הגלובליות שלנו ובעסקים גבוהי מרווח" אמר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות. "הגדלת הרווחיות ב-2011 נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו. התחזיות שלנו לשנה הקרובה טובות והמגמה החיובית תמשך."
לדברי עופר שגב, סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של נס טכנולוגיות, "במטרה להגדיל את השורה התחתונה, נמשיך להתמקד במצוינות תפעולית, בתזרים מזומנים טוב ובשמירה על איתנות פיננסית".
- 2.סתם אחד 02/02/2011 13:56הגב לתגובה זואיפה נעלמתם לנו?
- 1.ספיידרמן 02/02/2011 13:49הגב לתגובה זוכבר חודשיים.במידה ויתקיים צופה אפסייד של 50% מהמחיר כיום
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
