מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי, בורסות העולם מגיבות בירידות. הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים:

1. האטה משמעותית של הכלכלה המצרית - שתפגע בעיקר ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים.

2. חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ, המהווה נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה. בין השאר עוברות דרכו כ-1.8 מיליון חביות נפט ביום.

3. חשש להתרחבות המרד למדינות ערביות נוספות, ובמיוחד לערב הסעודית, מפיקת הנפט הגדולה בעולם (כ-10 מליון חביות נפט ביום). מחיר הנפט מגיב בעליות, בינתיים בעיקר בגובה התוספת שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה.

על ישראל השפעות נוספות

אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו, ואולי אף לדכא את מרמור האוכלוסייה, מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון ישראל. עדיין, בטווח הקצר עשוי לצאת בעיקר רע מהימצאותנו במרכזה של אי היציבות האזורית.

היצוא של ישראל למצרים אומנם שולי ומוערך במעט מעל 100 מיליון דולר, אך ישראל מייבאת גז בהיקף גדול ממצרים, היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות, עם סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז. בשנת 2010 ייבאה ישראל ממצרים גז בהיקף של 2.1 BCM ואלה צפויים לעלות ל-3 BCM ב-2011 ועד ל-8 BCM בעוד מספר שנים. העסקה הגדולה ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ-4 מיליארד דולר ל-20 שנה ע"י החברה לישראל. נכון להיום חצי מהעסקה נסגרה כבר מול הגז המצרי (דרך חברת אמפל) ולגבי החצי השני של העסקה הייתה עדיין אי ודאות, מצד אחד קיימת אופציה ליבוא גם החצי השני ממצרים או מהשותפות הישראלית של קידוח תמר.

כעת, לאור המהומות ואי הוודאות ממצרים גובר הסיכוי כי החברה לישראלי תעדיף לתת את החצי השני של העסקה לשותפות הישראלית תמר. עסקה ישראלית אם תהיה תתמוך מאד בהכנסות המדינה, שגוזרת יותר מ-50% מס על רווחי הגז, אך מצד שני תגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי הבית ולסקטור העסקי בישראל.

גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך, עדיין סביר שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות כאן, וזה עוד לפני שקלול המשמעויות הכלכליות של הגדלת הוצאות הביטחון, אם ידרשו, ובמיוחד אם אי היציבות תתפשט גם לשטחי גדה.

יציאת משקיעים זרים מישראל תחליש את השקל, ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות להחלשתו ע"י בנק ישראל והאוצר גם יחד. תוצאה נוספת של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח, במיוחד הארוכות, מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה ויקשה על הצמיחה.

עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות לאג"ח ויפצו במידה מה על בריחת הזרים, מה עשוי למתן את עליית התשואות. כלומר, לגבי תחום האג"ח הממשלתי התמונה בעייתית עם נטייה שלילית. להערכתנו משקיעים סולידיים ישראלים צריכים גם הם להסיט חלק מהשקעותיהם לחו"ל, גם השקעות סולידיות של אג"ח ממשלתיות.

עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן בישראל, שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם. הן מהכיוון של עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות שתגרור לעליית הריבית למשכנתאות וירידה בביקוש הזרים להשקעות בישראל.

לסיכום, במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל, אי ודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות, עליית מחיר הנפט, הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות וירידת שוקי המניות. בתרחיש החמור העולם הערבי נכנס למפולת דומינו שתאט את הצמיחה העולמית. ועדיין, מאד יתכן כי בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות, יגררו לירידות שערים צנועות של 4%-5%, שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות ריאליות משמעותיות, ויסתיימו בתוך מספר ימים. זהו מסוג הדברים שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים, עד שהם מתגלגלים.