כלל ביטוח עוברת ידיים? קרן פרמירה מתעניינת; המחיר כ-2 מיליארד ד'

קרן הפרייבט אקוויטי האירופית מנהלת מו"מ מתקדם מול קבוצת IDB של דנקנר. בפסגות לעומת זאת מקפיאים את המגעים
שרות Bizportal | (9)

כלל ביטוח על המדף והשאלה הגדולה הינה מי יהיה זה שיוריד אותה משם. על פי הערכות בשוק, קרן הפרייבט אקוויטי האירופית פרמירה (PERMIRA) מנהלת מו"מ מתקדם לרכישת הבחרה מקבוצת IDB של דנקנר, וזאת לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר.

אל מול בשלותו של המו"מ בין דנקנר לקרן האירופית, בית ההשקעות פסגות מקפיא את בדיקת כדאיות הרכישה של חברת הביטוח. כפי שהדברים נראים כרגע, אין גורם שלישי בסביבה וקרן פרמירה היא ה'פייבוריט' לרכישת חברת הביטוח.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גזוז 27/01/2011 12:43
    הגב לתגובה זו
    אחרת לא היו שמים 1.9 ציליארד. מעניין מי ינהל את הפעילות של כלל מעם הקרן
  • 5.
    גזוז 27/01/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    את הסכף. איך שלא יהיה המכירה לא תשפיע על הפעילות של כלל
  • 4.
    ישראלי 27/01/2011 09:30
    הגב לתגובה זו
    נוחי עשה מעשה נבלה. פגע בצבור המשקיעים באידיבי פתוח שנתנו בו אמון. ניצל את הירידה במניה כדי לפגוע בנו. כדאי להיזהר ממנו.
  • 3.
    אגוד נפגעי נוחי 27/01/2011 09:03
    הגב לתגובה זו
    המניות שהיו בידי הציבור באידיבי פיתוח היו יכולות עכשו להנות מתשואה יפה, אבל נוחי רכש אותן בצורה כפויה וערמומית (לגבי הכשרות של זה עוד יהיה דיון בבית משפט) כדי להשאיר את הכל בידיים שלו. המוסדיים שהסכימו להצעת הרכש הבזויה בזמנו ראויים לעונש.
  • ליאור 27/01/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    זה החוקים בבורסה , אם הרוב מסכימים אז מבצעים את הצעת הרכש אם כל כך האמנת יכלת בכסף שקיבלת לקנות את אי די בי פיתוח , שזה אותו דבר
  • אורי 27/01/2011 11:40
    גם בכלל פיננסים הוא עשה אותו דבר - הנפיק בגבוה קנה בנמוך. לבן אדם אין מצפון.
  • משקיע 27/01/2011 11:38
    אידיבי פיתוח החזיקה בתיק נכסים מסויים ותומחרה בדיסקאונט ואידיבי אחזקות החזיקה את אידיבי פיתוח. לא היה מתאם בין המחירים והראייה היא שביהמ" ש התיר הגשת תביעה ייצוגית בגלל עיוותים בהצעת הרכש, כולל החזקות של אבא של נוחי ואחותו.
  • 2.
    שרון 26/01/2011 20:40
    הגב לתגובה זו
    תבדקו את הפוליסות שלכם אחר כך יגידו " לא הייתה פוליסה" אין כסף, נוכל.
  • 1.
    דנקנר 26/01/2011 20:23
    הגב לתגובה זו
    כרגיל אין קונים אז מפיצים שיש משא ומתן
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.