מדינה חולה: נזקי השפעת למשק - 2.2 מיליארד שקל
היקף הנזקים של עונת השפעת בישראל יסתכם החורף בכ-2.2 מיליארד שקלים בתחשיב אובדן ימי העבודה של החולים, עלויות הבדיקות חיסונים וביקורי רופא, אשפוז של מבוגר או ילד חולה ואובדן ימי העבודה של הורים שילדיהם יחלו, כך עולה מהמחקר של חברת המחקר והיעוץ דן אנד ברדסטריט.
על פי נתוני משרד הבריאות מדי שנה חולים בשפעת בישראל כ-9% מהאוכלוסייה סך של 692,550 איש. השוואה עם השיעור הממוצע של היקף הפניות בשבוע למרפאות עם מחלות דמויות שפעת מגלה כי רק כ-78% מהם פונים לטיפול רפואי.
מהתחשיב שביצע דן אנד ברדסטריט עולה כי בעבור 5 ימי מחלה בממוצע מפסיד המשק כ-1.2 מיליון ימי עבודה, ביחד עם הימים אותם יאבד הורה במקרה ויאלץ להיעדר מעבודה בשל ילד חולה. לפי סך תמ"ג לנפש ליום של 429 שקל יאבד המשק הישראלי כ-548 מיליון שקל על חולים ועוד כ-703 מיליון שקל של הורים שיעדרו מהעבודה עקב מחלת ילדיהם.
עלות הפונים למרפאות ולמיון, הבדיקות והחיסונים תגיע עד ל- 415 מיליון. על פי ההערכות כ-30% מהחולים בשפעת מגיעים לחדר המיון דהיינו כ-200,000 אלף כאשר רק כ-60,000 אלף עשויים להתאשפז בשל השפעת. על פי נתוני הלמ"ס, מספר ימי האשפוז הממוצע במחלקה הפנימית הוא ארבעה ימים, מחיר יום אשפוז הוא כ-2000 שקלים והמחיר למשק הישראלי יעמוד על 500 מיליון שקל.
בדן אנד ברדסטריט מציינים כי הנתונים המדאיגים ביותר בישראל הם שיעורי המיטות ביחס לאוכלוסיה. "מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל עמד בשנת 2009 על 14,599. יחס המיטות במחלקות הכלכליות בישראל עומד על 1.935 מיטות לאלף תושבים ובמחלקה הפנימית עמד שיעור המיטות לאדם על 0.528 מיטות לכל לאלף תושבים. במחלקת הילדים בישראל המצב אף חמור יותר בשנת 2009 היו בישראל 0.144 מיטות לכל אלף תושבים".
יצוין כי מניית חברת ביונדווקס, העוסקת במחקר ופיתוח של חיסונים מבוססי-פפטידים נגד שפעת עונתית ושפעת העופות, זינקה בשבוע הראשון של 2011 בכ- 14%.
חברת ביונדווקס מפתחת חיסון האוניברסלי לשפעת שנועד לתת הגנה רב-עונתית ורב-זנית כנגד זני שפעת קיימים ועתידיים לרבות שפעת החזירים ושפעת העופות. החברה הישראלית נמצאת כיום בהתחלת שלב שני של ניסויים קליניים במכון ויצמן במסגרת תוכנית פיתוח חיסון המולטימרי. יצויין כי בראשית דצמבר זכתה החברה בפרס חדשנות טכנולוגית בפיתוח חיסונים לשנת 2010, בקרב חברות הפועלות באירופה, מטעם חברת הייעוץ והמחקר העולמית פרוסט אנד סאליבן.
- 12.פוטנציאל שוק אדיר לביונדווקס. פי 20 משוויה. (ל"ת)אייל מרילוס 07/01/2011 10:27הגב לתגובה זו
- 11.ביונדווקס. עוד תשמעו עליה ! (ל"ת)שרון 07/01/2011 10:26הגב לתגובה זו
- 10.ישראל 06/01/2011 15:54הגב לתגובה זובמקום לקנות מיטות לבית חולים .
- 9.החולים יותא חשובים מהמניה , נפלתם על הראש. (ל"ת)מה אתם משוגעים 06/01/2011 15:49הגב לתגובה זו
- 8.חזי 06/01/2011 15:45הגב לתגובה זושתי המניות האלו ירכשו על ידי גופים גדולים
- 7.מעניין איפה מאשפזים 06/01/2011 15:43הגב לתגובה זוהבנקאים, בפרוזדור?
- 6.דוד 06/01/2011 15:41הגב לתגובה זובינואר 2012 השער שלה יהיה 900
- 5.יוני 06/01/2011 15:32הגב לתגובה זוהמניה תעוף למעלה תטוצאות ניסויים בדרך,יש דיבורים על רכישה .
- 4.הצוחק.... 06/01/2011 15:31הגב לתגובה זוגם בלי השפעת, השפעת זה רק תירוץ....
- 3.jak 06/01/2011 15:29הגב לתגובה זוהוא לא צריך לבוא לעבודה ולהדביק את כולם!!
- 2.ביונדוקס. כל מלה מיותרת. (ל"ת)גידי 06/01/2011 15:26הגב לתגובה זו
- 1.הנביא 06/01/2011 15:26הגב לתגובה זוהראלי רק מתחיל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
