תחזיות שנתיות - כדאי לקחת בעירבון מוגבל
כבכל סוף שנה, מתמלאים העיתונים והאתרים הכלכליים בתחזיות של מוסדות ובתי השקעות לגבי ההתפתחויות הצפויות בכלכלה ובשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם.
לגבי השווקים ניתן להבין את הצורך בתחזיות שנתיות:
- הן משמשות לאסטרטגיה השיווקית של בתי ההשקעות, המסכמים ומפרסמים את ביצועיהם השנתיים
- יש תופעות שקשורות להתנהגות המשקיעים, כגון אפקט דצמבר/ינואר ושיקולי מס, שלעיתים משנות לגמרי מספרים של שנה שלמה.
אולם, לגבי ביצועי המשק והכלכלה, תחזיות שנתיות בעייתיות, שכן אין כל חשיבות לכך שמסתיימת שנה קלנדארית מבחינתם. על מנת להראות זאת, נתבונן בלוח הבא, הלקוח מאתר OECD ומפרט מתי החלו המחזורים הכלכליים הנוכחיים (משיא לשפל ולהפך) במדינות נבחרות.
תאריכים בהם החלו/הסתיימו מחזורים כלכליים בעשור האחרון (המקור: אתר OECD)
ניתן להבחין ש: רוב המחזורים לא החלו, או הסתיימו, בתחילת שנה. השפל האחרון, לדוגמא, הסתיים כנראה ברוב המדינות באמצע 2009; מחזורים רבים נמשכו מספר שנים.
מה עולה מכך? מחזורים כלכליים לא נקבעים בשנים קלנדאריות; הם לא משתנים כל שנה.
כתוצאה: פרסום תחזיות כלכליות בתחילת כל שנה מאולץ, לא הכרחי ובהחלט ייתכן שלא יפגע; התחזיות נוטות לשקף מגמות שהיו בשנים קודמות קשה לאתר תפניות כלכליות; בתקופות של פוסט משברים כלכליים, יש שינויים חדים ותכופים וקשה להסתמך על המגמות הללו. זה קושי שילווה אותנו בשנים הבאות.
מדוע בכל זאת יוצאות תחזיות כאלו? כי כך מקובל; כי בכל זאת צריך לנמק ולהסביר תחזיות לשווקים הפיננסיים.
בשורה התחתונה, לפחות בכל הקשור לתחזיות כלכליות, כדאי לקחת את התחזיות השנתיות בעירבון מוגבל ולהיות ערים למגבלותיהן האינהרנטיות. אני מציע לעקוב היטב אחר האינדיקאטורים והאיתותים הכלכליים ולפרסם תחזיות כשמסתמנת תפנית ולא דווקא בסופי שנים.
נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול
לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850
מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל
ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.
היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון
נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך
יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.
החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.
פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים
קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- אושרה הקפאת הליכים ללנדא דיגיטל פרינטינג לחודשיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל. רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.