HOT עברה לרווח רבעוני: ההכנסות טיפסו ב-3.4%, מנויי הכבלים מאוכזבים
חברת התקשורת הוט פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2010. החברה חתמה את הרבעון עם רווח נקי שהסתכם ב-53 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של כ-14 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
מן הדו"חות עולה כי החברה עומדת בפני תביעות ייצוגיות בהיקף של כמיליארד שקלים. זאת בעיקר עקב תביעה על סך 969 מיליון שקלים בגין הפרת זכויות יוצרים, אשר הוגשה נגדה ע"י ארגוני זכויות יוצרים בארץ ובחו"ל.
דבר נוסף שמאיים על הכנסותיה של הוט הינם שידורי ה-DTT. החברה מציינת בדו"חות כי במקרה ויתווספו ערוצים נוספים, הדבר עלול "לגרום לירידה משמעותית בהכנסות החברה ולהשפיע על תוצאותיה הכספיות העתידיות".
מבחינת מספר מנויי החברה, ניתן לראות כי לקוחות הכבלים מאוכזבים, מה שעלה לחברה בקיצוץ של 3,000 מנויים ברבעון האחרון בלבד לרמה של 889,000 מנויים. מנגד, מספר מנויי האינטרנט עלה ב-8,000 לרמה של 741,000 ומספר מנויי הטלפוניה טיפס ב-10,000 לרמה של 594,000.
הרצל עוזר, מנכ"ל HOT: "אנו ממשיכים להשקיע ולחזק תחומים שהגדרנו כאסטרטגיים כגון שיפור רמת השירות, פיתוח ושדרוג התשתיות, העמקת השימושים באינטרנט המהיר (UFI), קידום הטריפל, וכמובן הובלה משמעותית בתחום התוכן. גם המספר הכולל של מנויי החברה גדל בהתמדה, תוך שימת דגש והתמקדות בלקוחות הטריפל."
הכנסות ו-EBIDTA
בשורה העליונה, הוט חתמה את הרבעון עם הכנסות של 816 מיליון שקל, גידול של 3.4% לעומת כ-789 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר השיפור נבע ממגזר תקשורת פנים ארצית נייחת.
הכנסות מגזר הטלוויזיה בכבלים הסתכמו בכ- 556 מיליון שקל לעומת כ- 551 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בהכנסות מגזר זה מוסברת בעלייה בהכנסה הממוצעת ממנויי טלוויזיה בכבלים, כתוצאה מהעמקת השימוש בשירותים בתשלום ומהעלאות מחירים שבוצעו במהלך 2009 ובראשית שנת 2010. ההכנסה קוזזה כתוצאה מירידה במספר המנויים האנלוגיים.
הכנסות מגזר שירותי תקשורת פנים ארצית נייחת הסתכמו בכ-260 מיליון שקל, לעומת כ-238 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול במספר המנויים הבוחרים בחבילה הכוללת (Triple Play), לצד המשך גידול במספר השיחות הנכנסות בתחום הטלפוניה, והמשך עליה בהכנסה הממוצעת למנוי בתחום האינטרנט, בעיקר כתוצאה משדרוג רוחבי הפס, תרמו לגידול של כ- 9%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
