הנחת המס לתושב יישוב מזכה

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי המערער אינו זכאי להנחת המס הנתונה לתושב יישוב מזכה (ערד), שכן ערד אינה מרכז החיים היחיד שלו, והוא מנהל מרכז חיים כפול הן בערד והן בבנימינה, שם מתגוררת משפחתו. רקע עובדתי וטענות הצדדים המחלוקת נוגעת לשאלת זכאותו של המערער להנחה במס הנתונה לתושבי יישוב מזכה, בהיותו, לטענתו, תושב העיר ערד בשנות המס 2003, 2005 ו-2006. החל משנת 1994, עת החל לעבוד במפעל רותם דשנים של קבוצת חיפה כימיקלים, עבר המערער להתגורר בעיר ערד הסמוכה לאתר המפעל, וגר שם עד שנת 2009. לטענת המערער, מרכז חייו היחיד הוא בעיר ערד: הוא מתגורר דרך קבע בבית ששכר בערד, שם שהה בימי ראשון עד חמישי בערב או ביום שישי בבוקר, ואילו בסופי שבוע נהג להתארח בבית רעייתו וילדיו בבנימינה כדי לבלות עמם. הדירה ששכר מרוהטת ויש בה את כל הנדרש לניהול מערכת חיים יציבה. לטענתו, אף מצא חוג חברים בערד ואילו קשריו החברתיים עם מכריו בצפון הארץ התרופפו. לעמדתו, יש לראותו כאורח בלבד בבית רעייתו, שם גם מתגוררים ילדיו, כאשר הרעיה היא זו שדואגת לאחזקת הבית ולתיקונים הנדרשים, לרבות הטיפול בילדים. מנגד, לעמדת המשיב, שהייה חלקית בבנימינה, במיוחד כאשר החלק האחר של המשפחה מתגורר בבנימינה, ואותו בית משמש גם את המערער, אינו יכול להפוך את ערד למרכז חייו היחיד של המערער, אלא מדובר כאן במרכז חיים כפול, אשר לשיטת המשיב אינו מזכה את המערער בהטבה האמורה. דיון כדי לזכות להנחת המס הקבועה בסעיף 11ב(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 על הנישום להיות תושב אותו מקום, שמרכז חייו באותו יישוב, וישנה רציפות בתושבות, קרי - נישום שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב המפורט-המזכה. הבחינה למרכז חיים ביישוב המזכה נעשית לפי מבחן פיזי-אובייקטיבי, שבמסגרתו יש לבחון את מרב הזיקות של אותו אדם בנסיבות הספציפיות למקום המזכה, וכן לפי המבחן הסובייקטיבי, אשר יבחן את כוונותיו של אותו נישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו. ככלל, אדם המתגורר לצורכי עבודה ביישוב אחד ובמקביל נמצא בסופי שבוע בביתו עם בני משפחתו ביישוב אחר, אינו יכול להיכלל בהגדרה של מרכז חיים יחיד ביישוב מזכה. שיבה הביתה אל האישה ואל הילדים בכל סוף שבוע אינה נעשית במעמד של "אורח", גם אם המשפחה מבקשת להעניק לאותו בן משפחה יחס מיוחד בשל היעדרות במהלך השבוע. אכן, אפשר להסכים כי מרכז חייו של אדם יכול להתקיים בנפרד ממרכז חייהם של רעייתו ושל ילדיו, ואולם במקרה כזה, כאשר המערך המשפחתי תקין, לא ניתן לדבר על מרכז חיים יחיד אלא מדובר במערך חיים כפול. יש לדחות את טענות המערער כי זכות הקניין והשוויון שלו נפגעו. אין מדובר בפגיעה בשוויון, מאחר שמלכתחילה זכאות להטבה האמורה היא בגדר חריג, וממילא החלת ההטבה מותנית במילוי דווקני של כל התנאים במצטבר. תוצאה הערעור נדחה.

בבית המשפט המחוזי בחיפה לפני כב' השופטת ש' וסרקרוג - ס' נשיאה ניתן ב-10.8.2010