ליכט בהמלצה על חלל: "הנהלה מצוינת ותוכנית אסטרטגית אגרסיבית", נסחרת בדיסקאונט של 41%

"אחת החברות המעניינות ביותר שיצא לי לסקר עד כה", כך כינה היום אורי ליכט, מנהל המחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI, את חברת חלל, לה מעניק המלצת 'קניה' ומוצא כי נסחרת בדיסקואנט של 41%.

"הנהלה מצוינת ותוכנית אסטרטגית אגרסיבית"

בעקבות ההצלחה בתחילת דרכה בשיווק לוויין התקשורת עמוס 1 שנבנה על ידי התעשייה האווירית, חלל תקשורת רכשה בהמשך הדרך את הלוויינים עמוס 2 ועמוס 3, כאשר האחרון שוגר בשנת 2008. תוכניותיה העתידיות של חלל הן לשיגור שלושה לוויינים נוספים, עמוס 4, 5 ו-6. את הפוטנציאל הראשוני מזהה ליכט בכך ששני הלוויינים האחרונים, "הם מתקדמים בהרבה ובאופן מפתיע עלותם נמוכה יותר", כותב.

"מדובר בחברה אשר משתמשת בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם אך עם ביטחון ונראות כמעט של חברת נדל"ן, חברה עם חפיר עמוק בזכות התלות המוחלטת של לקוחותיה וצבר הזמנות אדיר", דברי ליכט, "והכי חשוב - חברה עם הנהלה מצוינת ותוכנית אסטרטגית אגרסיבית שצפויה לעזור לה בחמש שנים הקרובות לשלש את הכנסותיה ולעבור מחברה מאוזנת לחברה שמרוויחה מעל 100 מיליון דולר בשנה, כל זה בתעשייה בעלת חסמי כניסה גבוהים".

לאחר שידורי ה-HD, מהפיכת שידורי 3D

ליכט מזהה מספר מנועי צמיחה לחברה, ביניהם שידורי ה-HD ושירותי האינטרנט בפס רחב. "מעבר השידורים ל-HD, אשר דורשים רוחב פס הגדול עד פי 4 מרוחב הפס הנדרש בכדי להעביר ערוץ דיגיטלי רגיל", מציין ליכט. כיום, רק כ-10% מהערוצים משדרים בטכנולוגיה זו, כאשר בשנים הקרובות ההערכות הן כי השיעור כמעט וישלש את עצמו. בנוסף, זוהי אינה המהפכה האחרונה שליכט מזהה בתחום: "לאחר שתסתיים מהפיכת שידורי ה-HD, תחל מהפיכת ה-3D", מעריך ליכט.

בתחום האינטרנט רחב הפס, ליכט מספר על "צמיחה אדירה של מעל 40% בחמש השנים האחרונות" בעולם. כיום קיימים בין 1.2 ל-1.5 מיליון מנויים לשירות, כאשר לפי ההערכות, עד לשנת 2017 יהיו כ-8.5 מיליון מנויים לאינטרנט לווייני רחב פס. ליכט מזכיר כי גלישה באינטרנט לווייני הינה יקרה בפי 2 עד 6 בהשוואה לגלישה בשירות DSL רגיל. למרות העלויות, הגידול צפוי "בעיקר בשל המרחק, הקושי והעליות הגבוהות של הגעה עם רשת קווית לכל מקום".

עמוס 4: "התעולמה הגדולה"

למרות האופטימיות, ליכט מזהה גם מספר נעלמים. את לוויין עמוס 4 מכנה ליכט "התעלומה הגדולה", לוויין שצפוי להיות בין המתקדמים מסוגו בעולם, זאת משום העלות ההשקעה הגדולה של חלל בפיתוחו. לצורך בנייתו על ידי התעשייה האווירית הזרימה הממשלה 300 מיליון דולר וחלל הוסיפה 100 מיליון דולר, כאשר ב-IBI מעריכים תזרים של כ-13 מיליון דולר בלבד. "מדוע חלל נכנסה להשקעה כה גדולה?" שואל ליכט ועונה מיד כי ככל הנראה "התשובה טמונה בשיתופי פעולה עתידיים עם הממשלה". בנוסף, ליכט מוסיף כי בבית ההשקעות לא "לוקחים בחשבון פוטנציאל הצפת ערך עתידי אף שאנו בטוחים שפוטנציאל שכזה אכן קיים ויכול להגיע לעשרות רבות של מיליוני דולרים".

תוכנית הצמיחה האגרסיבית של חלל גם מדליקה אצל ליכט נורה אדומה, כאשר מכנה אותה "הסיכון המשמעותי ביותר" בחברה. בנוסף, ליכט מציין את התלות בטווח הקצר של חלל ביס, הלקוח העיקרי של החברה. עם זאת, ליכט מוסיף כי "בשכלול הסיכונים והסיכויים בהערכת השווי הנוכחית אנו מגיעים להמלצת 'קניה' עם מחיר יעד של 101 שקל, המשקף דיסקאונט עמוק של 41%.

"חלל עומדת בפני קפיצת מדרגה משמעותית בפעילותה כשהיא צפויה לשגר שלושה לוויינים נוספים לחלל בשלוש שנים הקרובות, לשניים מהלוויינים קיבולת יותר מכפולה מהלוויינים הקיימים ועלותם נמוכה יותר", מסכם ליכט ומוסיף כי אפסייד זה מושג למרות ששיתוף הפעולה עם ממשלת ישראל, כמו גם שיגור לוויינים נוספים מעבר למתוכנן. בנוסף, אפסייד זה הושג למרות הסיכון הגבוה שנלקח בחשבון באשר ללוויינים שלא שוגרו.