עיון במסמכים העוסקים בחקירתו של "אחר"

החלטה ------------------------ 1. החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטתי מיום 26.11.09, שבגדרה נענתה חלק מהבקשה לגילוי מסמכים. יתרת הבקשה עסקה במסמכים העוסקים בחקירתו של "אחר", ומולה העלה המשיב טענת חסיון, מכח זכותו של ה"אחר". 2. על-פי הערכת המערערת, העיון במסמכים אלה יסייע לה להדוף את טענת המשיב, לפיה הלכת חזן (הקובעת כי פקיד שומה מוגבל מלהתערב בשומה סופית שהוצאה על-ידי מנהל מס שבח) אינה חלה לגביה, מאחר שנמנע ממנו במקרה זה לבחון את העסקה. יצוין, כי בהודעה המפרשת את נימוקי השומה צוין כי המידע בנוגע לעסקה הגיע אל פקיד השומה עקב חקירת "אחר". 3. על-פי הוראתי, המשיב הגיש תצהיר החתום על-ידי רכז חוליית חברות בפקיד שומה ירושלים 3, שבו נכתב כי: "לאחר שעיינתי במסמך סיכום החקירה של צד ג', ומתיק סיכום החקירה האמור, עולה כי עניינה של החקירה האמורה נושאים הנוגעים לצד ג' ואשר אינם רלוונטיים למערערת". 4. המערערת טוענת, כי האמור בתצהיר אינו מתיישב עם האמור בנימוקי השומה. 5. המערערת מוסיפה, כי לאור טענתה, לפיה יש לקבל את הערעור על הסף מכח הלכת חזן, "ברור כי השאלה איזה מידע חשף המשיב בקשר עם העסקה במסגרת החקירה ומתי, מהווה מידע רלוונטי בענייננו למערערת". 6. עוד טוענת המערערת, כי זכות צד ג' לחסיון היא זכות יחסית, ונשענת על רע"א 291/99 ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף,פ"ד נח(4) 221. 7. המערערת מוסיפה, כי ממילא היא מבקשת פרטים אך ורק לגבי עצמה. לדבריה, אם פרטים אלה מצויים בתיק חקירתו של צד ג', יש להוציאם משם ולהעבירם לידיה, תוך מחיקת פרטים המפרים את פרטיותו של צד ג'. עוד טוענת המערערת, כי אין לה כל התנגדות כי מהמסמכים שבידי המשיב יימחקו ויושמטו פרטים אשר מתייחסים להכנסתו של האחר ולזהותו. 8. להערכתי, העיון בסיכום החקירה אין בו די לאיתור המידע המבוקש, ויש לבצע בדיקה יסודית יותר בחומר החקירה. 9. שני הצדדים הסכימו באופן חלופי, שבית המשפט יקבל לעיונו את מסמכי החקירה בתיק האחר, ואולם, לשיטתי, אין מקום להטיל על בית המשפט תפקיד של חיפוש בחומר, כנובע מהסכמה זו, ומן הראוי שבא-כח המשיב יקדיש לכך מזמנו, לאחר שפקיד השומה יפרט לפניו מהו המידע שהגיע אליו, ובעיקר מהו מקורו. דבר זה יאפשר לב"כ המשיב לאתר ביתר קלות את החומר הרלבנטי, ולהעמיד בפני בית משפט לעיון חלק קטן מחומר החקירה.

בבית המשפט המחוזי ירושלים לפני: כבוד השופטת מרים מזרחי ניתן ב-17.2.2010