גבעות חלפון - רשמים מ'אחורי הקלעים' של האסיפה הסוערת

חמש שעות וארבעים וחמש דקות נמשכה אסיפת מחזיקי יחידות ההשתתפות של גבעות שנערכה השבוע. על דבר אחד אין ספק, זאת הייתה ההצגה הכי טובה בעיר שבה התכנסו יחד משקיעים מכל קצוות הארץ, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, חילונים ודתיים, אשכנזים ומזרחיים.

למעלה מ-150 איש נכחו במלון הירושלמי רק בכדי לנסות ולראות מי הם האנשים העומדים מאחורי קידוח הנפט המשגע את המדינה. יש את אלו שהגיעו למקום רק כדי לקבל רמזים מתנועות הגוף של טוביה לוסקין, גיאולוג השותפות, לגבי סיכויי הצלחת קידוח מגד 5. אחרים הגיעו למקום כדי "לפגוש את החבר'ה" מהפורומים ברשת איתם הם התכתבו בחודשים האחרונים, רוצים לראות מי הפנים מאחורי הניקים ברשת.

היה הרבה מתח באוויר לאורך כל האסיפה אשר עלתה בכל כמה דקות לטונים גבוהים. הדעות של המשקיעים, שעבור רובם הייתה זו הפעם הראשונה שבה נתקלו בשותף הכללי של גבעות, היו חלוקות. היו אלו שתמכו, והיו מי שהתנגדו. אלו שהתנגדו היו בעיקר אלו שספגו מרורים כחלק מההיסטוריה הכושלת בת 18 השנים של השותפות שרק חיפשה נפט.

אני נכחתי באסיפה כעיתונאי ושוחחתי עם רבים ממחזיקי יחידות ההשתתפות האופטימיים. "תכתוב דברים חיוביים", ביקש ממני אחד המשקיעים שרצה שהמניה תעלה ביום שלאחר האסיפה. "אני כותב את מה שאני רואה ומרגיש עניתי". משקיע אחר הציע כותרת מהפכנית לכתבה על השותפות: "גבעות חלפון", אמר ואף קיבל.

אדם אחר סיפר לי כי הוא משקיע ותיק במניות הנפט: "כשאתה עוד היית ילד אני הפסדתי שתי דירות בקידוח צוק תמרור 1", אמר לי. אותו משקיע שקרוב לוודאי הרוויח מאז בבורסה קצת כסף, מקווה כמובן שסוף כל סוף יימצא נפט מסחרי בקידוח מגד 5.

משקיע מבוגר אחר שישב לאורך כל האסיפה בצד ולא השתתף בדיון הסביר שהוא בטוח שהקידוח הזה יצליח ואמר שלא משנה מה יקרה, הוא תומך בהנפקה.

לא רק גברים נכחו באסיפה והשמיעו את קולם. הייתה משקיעה אחת שביקשה לשמור על אנונימיות ונטלה את המיקרופון כדי לתקוף את המצגת שהציגה השותפות ואת המידע המעורפל שמציג השותף הכללי. אותה גברת זכתה לתשואות רמות מצד הנוכחים.

התוצאה הסופית של האסיפה היו כמעט ידועות וגיוס ההון אושר. אם יש משהו שכנראה שכולם מעוניינים בקיומו הוא שהשותפות תצליח ושנפט יישאב ממגד 5. בסופו של דבר, כל האסיפה הייתה הצגה אחת גדולה שבה מחזיקי יחידות ההשתתפות הצליחו לפעול להורדת דמי המפעיל שגובה השותף הכללי, חצי נחמה.

בסופו של יום האסיפה הסתיימה והאנשים התפזרו, איש איש לביתו, למחשב שלו ולמערכת המסחר שלו. אני יצאתי מן האסיפה עם תובנה אחת מטרידה. הרבה אנשים פגשתי באסיפה, מחזיקים גדולים ומחזיקים קטנים, אך כמעט כולם הם משקיעים מן היישוב שאפשר לפגוש בסופר, במוסך או במונית.

הייתה חסרה לי באסיפה נוכחות מצד גופים מוסדיים שככל הנראה מעדיפים כמעט באופן גורף להרחיק רגלם מהשקעה בגבעות. אני לא יודע על מה הדבר מעיד - אך ניתן להניח כי אם הם נמצאים מחוץ לחלום הנפט, יכול להיות שיש לכך סיבה טובה.

נתראה באסיפות הבאות :-)